כשדנה הראל (42) החליטה לפתוח מסעדת שף בעיר הולדתה הוד השרון, היא הבהירה שהדבר היחיד שתיקח איתה מהעיר הגדולה זה רק את שמו הלא שגרתי של המוסד הקולינרי שלה.

"לולה וקובה היו זוג תל אביבי מפורסם בשנות ה־40", היא מספרת. "הוא היה צורף מוכשר והיא תפרה שמלות כלה. הם החליטו שתי החלטות גורליות באשר לעתידם: הראשונה, לא לעשות ילדים כדי להקדיש את עצמם זה לזה; והשנייה, שאם אחד מהם ימות השני ישלח יד בנפשו כדי לא להישאר לבד".

הראל ורגב. טוויסט על מנות בסיסיות | צילום: דניאל לילה

הראל הכירה את קובה וזכרה כיצד לפני כ־18 שנה, כשלולה הלכה לעולמה, קובה ניסה להתאבד אבל בני משפחתו מנעו ממנו לעשות זאת עד שהלך לעולמו בנסיבות טבעיות.

"זה היה סיפור אהבה שמאוד הרשים אותי", אומרת הראל. "לפני שבע שנים, כשפתחתי עם השותפה שלי את המקום, החברים שלי, קרוביו של קובה, הציעו לי להנציח את הרומן המרגש בשמו של הביסטרו".

פעם המקום תפקד כמפעל אלומיניום ושרידיו עדיין ניכרים בחלקים מסוימים. שולחנות אבירים ארוכים מעץ הם חלק בלתי נפרד מהתפאורה.

"השף שלנו, אביב רגב, מאוד מוכר וידוע", אומרת הראל. "הוא עבד במסעדות רבות בתל אביב ובניו יורק אבל ההגדרה 'מסעדת שף' גורמת לי אי־נוחות יחסית, למרות שיש לנו כאן מנות מאוד מיוחדות ויוקרתיות.

"אביב עושה טוויסט על מנות בסיסיות, כמו המנה המעלפת של פרגיות מושחרות על הגריל והמבורגרים כשאת הבשר אנחנו טוחנים כאן בעצמנו".

ולמה דווקא כאן? בתל אביב הגורמה יותר נוח.

"קודם כל בגלל שאני בת המקום ובגלל האהבה שלי לאנשים ולקהילה כאן. המסעדה שלי היא חלק מחיי הקהילה. היא יותר ממקום לאכול בו. אני עורכת כאן הרצאות, מסיבות, ירידים וימי הולדת".  

אם לולה וקובה היו מגיעים לכאן, מה הם היו אוהבים לאכול?

"תלוי באיזו שעה. לארוחת הבוקר הייתי מציעה להם את המנה החדשה של אביב, ביצים עלומות ברוטב הולנדייז מיוחד ולימוני, או כנאפה מלוח מדהים. לארוחת צהריים הייתי מציעה להם את הג'איינט שניצל, שבעבר כל תל אביב הקטנה יכלה להתחלק בו, או את עסקית הסלמון שלנו".

« לולה וקובה, מבוא קדם 5, הוד השרון