הילין זעריר-נזאל (36) מג׳לג׳וליה, בוגרת מכללת לווינסקי לחינוך, מורה לערבית בחטיבת הביניים תל״י בהוד השרון זו השנה ה-15. זה חמש שנים רכזת פרויקט "דיאלוג וזהות" מטעם קרן תל״י לקירוב לבבות בין תלמידים יהודיים לערביים. החל מהשנה תרכז את החטיבה בבית הספר.

שיח דינאמי מברר זהויות. זעריר-נזאל | צילום: אסף פרידמן

איך הגעת דווקא להוראה? 

"הגעתי לחינוך מתוך אידיאולוגיה וחיבור אמיתי ל'אני מאמין' שלי, ומתוך הרצון להשפיע ולגרום לשינוי. הגעתי לכאן צעירה, הכל היה מוזר, על אחת כמה וכמה כשמדובר במגזר שונה משלי. במשך השנים התבגרתי מאוד, הניסיון גרם לי לפתח יכולת הכלה, אמונה, אסרטיביות והקשבה, וגיבשתי את זהותי כערבייה מוסלמית בבית ספר יהודי, שחרת על דגלו תגבור לימודי יהדות, ציונות ואזרחות.

"מצאתי את עצמי חוקרת ומבררת את זהותי בשיח דינאמי ומתמשך עם האחר, וזה מה שגרם לי לאהוב יותר את ההוראה ואת המקום שהגעתי אליו, שהוא בשבילי משפחתל״י".

יש הבדל בין התלמידים שהכרת בשנתך הראשונה לבין התלמידים היום?

"אנחנו נמצאים בעידן חדש, עידן שונה. התלמידים של היום שונים מאלה של פעם, ואנחנו המורים גם חלק מהעידן החדש, מתאימים את עצמנו לתלמידינו בעידן שבו הטכנולוגיה מנצחת. לכן אני משתדלת להיות זמינה בעבור תלמידיי והוריהם וגם בעבור הצוות החינוכי, לא רק בין כותלי בית הספר אלא גם בנייד, בטלפון, במייל ובוואטסאפ. אני חושבת שזה עוזר ומקל מאוד עליי ועל התלמידים".

בית הספר תל"י או בכינויו "משפחתל"י" | צילום: אסף פרידמן

מהם הדגשים בדרך הלימוד שלך?

"להסתכל לתלמידים בגובה העיניים ולנהל אתם שיח ראוי - זה נחוץ וחשוב למערכת יחסים מוצלחת בין המורה לתלמידיו.  חז״ל אמרו: 'נאה דורש נאה מקיים'. אנחנו משמשים דמות מופת, מעין מראה לתלמידינו, שדרכה אנו משקפים להם את הערכים האמיתיים שבהם כולנו מאמינים, וזהו החינוך הראוי בעיניי".