פסטיבל "מיפו עד אגריפס", שיפתח ב 1 בספטמבר, מפגיש בין שוק מחנה יהודה למחול עכשווי ומציע ארבע לילות של חגיגה תרבותית קולינרית ייחודית המעניקה לצופה חוויה אותנטית ובלתי אמצעית המשלבת בין מחול ואוכל בלב השוק התוסס והצבעוני. במסגרת הפסטיבל בניהול האמנותי של סופיה קרנץ, יוצגו 10 עבודות מחול, 7 מהן בבכורה עולמית אשר נוצרו במיוחד לפסטיבל.  אחת העבודות המסקרנות בפסטיבל אשר תוצג בבכורה הינה "ימה וקדמה" של היוצרים מירה רובינשטיין וישי כרסנתי.  העבודה עוסקת במפגש בין הדומה והשונה בעולמות השונים של שני היוצרים והבתים מהם באו.

מירה רובינשטיין וישי כרסנתי. צילום: שחר פליישמן

מירה (42), אשכנזייה, אמא לשניים מתל אביב, ישי (33), מרוקאי, בזוגיות גאה, בטייטל "מאורס" במקור מבאר שבע. לה יש עוד אח ואחות, אצלו במשפחה הם 7 נפשות. סבא שלה היה כנר בוינה, סבא שלו היה זמר ידוע אשר ניגן על כינור, עוד ודרבוקה, היא יודעת גרמנית, הוא יודע "צרפקואית".

מה היה היחס לתרבות אצלכם בבית?

ישי: "התרבות בבית שלנו והרגש מתרכזים בעיקר סביב השולחן - המטבוחה, ספינג', פריקסה, קציצות וכל מה ששוחה לו בסיר של שמן. שבט שבראשו עמד סבא חביב ז''ל - זמר מוכר בעולם המוסיקה המרוקאית המנגנן על כינור, אוד ודרבוקה וכל זאת מתגמד לסלסוליי קולו  משובח והעוצמתי בשירת מעוול שאין בה פעמה או שאיפה לסכמתיות כי הרגש והתחושה הם שמניבים את הצליל. בשבט שלנו החשוב ביותר זה האוכל המקרב ומביע את מה שיש בלב, הכבוד כדרך לחינוך, התנהלות וצורת חיים וגם כחיסרון בייחודי עבורי כגיי, צבעוני שרוקד בלט בתוך שבט שהדרך בו היא ברורה ומותנית, חופש הביטוי לעיתים מוגב כי יש לכבד (מלשון כבד) ומכאן הדרך בה סללתי וסילסלתי עם הזמן להגשמה עצמית וחירות אומנותית ואישית".

מירה רובינשטיין. צילום: נטשה שחנס

מירה: "התרבות הייתה נוכחת מאוד בבית שלנו. בית עם המון ספרים ומחזות. אמא שחקנית, בוגרת ניסן נתיב, סבא שלי (אביה) היה כנר בוינה, בארץ היה לו משק תרנגולות בהרצליה. את הכינור הוא שם בבוידעם... הוא היה גם שחקן שחמט מבריק. אבא שלי ואחותו רבקה היו חלק מחוגי הבוהמה התל אביבית של שנות ה 70-80. אורי זוהר, אריק איינשטיין, שיסל, כך שגדלתי בבית על 'מציצים' ו'שבלול'... כילדה ניגנתי 9 שנים על פסנתר ורקדתי בלט. למדתי בבית ספר לאמנויות בתל אביב ובתלמה ילין ורקדתי גם בבת דור.  אמא כיוונה לזה שנחשף ונצרוך אמנות ותרבות. זה היה חשוב לה. והיא הייתה אמנית בעצמה... היו אפילו כמה שנים שאחותי ואני גם שיחקנו בתכניות ופרסומות בטלוויזיה.  כשהייתי בת 20 עשיתי תואר במחול ותיאטרון באנגליה. זו הייתה התקופה בה אימי חלתה בסרטן ונפטרה כשהייתי בשנה השלישית שם".

ישי כרסנתי. צילום: נטשה שחנס

אז אפשר לומר שאת הרעיון ליצירה הבאתם מהבית, תרתי משמע.

"הרעיון ליצירה הגיעה מהמציאות הקיימת כיום, המציאות עליה גדלנו ובטח מהמציאות הנשקפת לכולנו.  הכל התחיל כמובן בארוחה טובה.  אנחנו תמיד יושבים לאכול במסעדה וסתם משתפים מתוך חברות על החיים שלנו, הבתים שאנו חיים בהם והשורשים שמהם צמחנו כשיחות חולין המהווים עבורנו את עיקר תוכן ומהות היצירה. משם מפרקים אותם לתנועה, טקסט כמציאות קיימת לתוך ערב אינטימי, הומוריסטי, אותנטי המלא בנו.

מה המסר של עבודה?

ישי: "המסר בעבודה אינו חד משמעי – הוא נוגע בנושאים רחבים ומהותיים מאז ועד עצם היום הזה באם השוני העדתי, גזענות, הצורך בחברה לתייג ולהניח כל איש בשבלונה כזו או אחרת על מנת להשקיט את החרדה הקיומית בחברה, די מזכיר את סיפור העם היהודי מאז ועד היום.  ישנם מסרים של מגדר – למשל תפקיד הגבר - אידיאל הגבריות כהבניה חברתית בהקשר של כוח, עוצמה, שליטה כשהרגש אינו פקטור בשגרה ואין להחצינו. העיסוק במשפחה נורמטיבית מהו? האם בנויה מרב תרבותיות / חד מיניים / יחידנים וכד' כחלק מנורמות חברתיות שקיימות.  החברה כמראה לאינדיבידואל וההפך כמעגל רפטטיבי שאינו משתנה מאז ועד היום ובטח להמשך".

מירה: "מבין שנינו אני הפוליטית יותר. ולכן מעבר לסיפור האינדיבידואלי של שתי המשפחות שלנו אני רואה פה סיפור של העם כולו. יש לנו נטייה לקטלג ולשים אנשים תחת כותרות. אני למשל יכולה להיות מוגדרת ״האשכנזייה התל אביבית השמאלנית״. אבל הנטייה הזאת לקטלג מובילה לגזענות. ויש לנו פה במדינה המון ממנה. חיצי לשון נורים פה לכל עבר על בסיס יומיומי. נוצר פילוג נוראי. אנחנו מראה לחברה הישראלית הקיימת - רב תרבותיות, גזענות, שחור ולבן, מיזוג, הרמוניה, יחסים, גברים ונשים הכל בו בזמן יחד".

פסטיבל מיפו עד אגריפס. המופע ימה וקדמה. מירה רובישנטיין וישי כרסנתי. צילום: נטשה שחנס

מה המיוחד מבחינתכם בהעלאת היצירה דווקא בשוק מחנה יהודה?  האם יש בכך אמירה כלשהי?

"בעצם העלאת העבודה בשוק אנחנו מכוונים אל קהל רחב.  עם ישראל. כל אחד. לא רק לאנשים שבאים לסוזן דלל לראות מחול אלא גם לכאלה שאולי בחיים לא ראו מופע מחול ... המופע שלנו הוא סטנד אפ מחולי.   המטרה שלנו זה שזה ידבר אל כולם וכולם יוכלו להזדהות עם הנושא.  ההתעסקות בעדתיות, בסטריאוטיפים ישראליים ובגזענות לצערנו עדיין מאוד רלוונטית בישראל 2019.  לתחושתנו הסביבה של שוק מחנה יהודה והפסטיבל הספציפי הזה שמשלב אוכל ומחול זאת בדיוק הפלטפורמה המתאימה והמעצימה לעבודה שלנו."

סופיה קרנץ, המנהלת האמנותית של פסטיבל "מיפו עד אגריפס", מוסיפה: "כיוצרת ומנהלת אומנותית אני מאמינה שהמפגש עם השוק מייצר פרספקטיבה חדשה למופע.  ישי ומירה בעבודתם ״ימה וקדמה״ מציגים תמונה מאוד אופיינית לשיח הקיים בחברה שלנו ובשוק מחנה יהודה בפרט.  המוצא, הבית, הערכים והתרבות המשפחתית כסממן תרבותי.  ההתייחסות שלהם לנושא הכל כך רגיש בפן של הומור עצמי ושימוש בטקסטים אישיים מיצר אמפתיה ומאפשר הסתכלות פנימה לחברה שלנו.  חוסר הסטריליות חוסר השקט והתנועה הבלתי פוסקת שלו מהווים כלים לכוראוגרפיה. אני חושבת שהפסטיבל מציעה לקהל שלו הזדמנות לבחון מחדש את המקום ואת היחס שלו למחול. שוק מחנה יהודה הינו לוקיישן מיוחד ולא רגיל להצגה של עבודות מחול. חיפשנו עבודות שמתייחסות למקום, לאוכל, לטעמים, לניחוחות, להיסטוריה ובעיקר עבודות שחיפשו מחקר מעמיק של לוקיישן כמקור השראה ליצירה.  וכמובן שהקונספט הראשוני יתכתב עם שוק מחנה יהודה.  דבר נוסף שקרה השנה הלוקיישנים היו ידועים לי מראש ובזמן קריאת ההצעות ממש דמיינתי את העבודות במקום ולפי זה פעלתי.  בר גלריה "הפרדי למון", המקום בו תוצג היצירה "ימה וקדמה", הוא בר שמשתף איתנו פעולה כבר כמה שנים בפסטיבל והוא מקום מפגש ומעבר של המון אוכלוסיות שונות בשוק.  בנוסף יש משהו בעבודה של ישי ומירה שדורש מקום פעיל ומפעיל שהאנשים והקהל הם חומר לעבוד איתו והאינטגרציה משמעותית". 

אלעד שכטר, מנכ"ל פסטיבל "מיפו עד אגריפס" מציין בהתרגשות: "אומנים, יוצרים וכוריאוגרפים מהקצוות השונים של החברה הישראלית, יגיעו ללב הפועם של ירושלים, שוק מחנה יהודה.  אירועי הפסטיבל יתקיימו בתוך מסעדות גורמה, בין דוכני השוק ובבית אליאנס, ויעניקו חוויה תרבותית ייחודית של מפגשים יוצאי דופן בין גוף למקום.  אנחנו מזמינים את הקהל לחוויה שמעוררת את כל החושים."

יוצרי נוספים אשר יציגו השנה בפסטיבל: עידן כהן, אפרת רובין, איריס נייס, דנה מרכוס, שרון הללי אסא, אימן סייפה, רנד זיאד טהה, חלא סאלם, מירה רובינשטיין, ישי כרסנתי, דנה חפוטה, צוקי רינגרט, אנאבל דביר, וכן מלני דמרס מקנדה.

המופע: ׳ימה וקדמה׳ מאת מירה רובינשטיין וישי כרסנתי, יתקיים ביום א' (1/9/2019) וביום ב' (2/9/2019) בבר גלריה ׳פרדי למון׳, בשעה 21:15 וכן בשעה ב 22:15.

פסטיבל "מיפו עד אגריפס", 1-4/9/2019, בשוק מחנה יהודה ובבית אליאנס, ירושלים. לפרטים נוספים, מועדי מופעים ורכישת כרטיסים יש להתעדכן באתר:  www.catamon.com