אליעזר נחשון ז"ל. צילום: אסף פרידמן

במשך למעלה משנה תיעד הצלם אסף פרידמן, תושב העיר, 24 מתושבי העיר הוד השרון שורדי שואה, החושפים את סיפוריהם המרגשים מאז ניצלו מהתופת, אשר בנו ביתם והקימו משפחתם במדינת ישראל ובעיר הוד השרון.

פרידמן, שפגש בשורדי השואה במגוון מקומות, יצר במסגרת הפרויקט העירוני לרגל 70 שנות העצמאות של מדינת ישראל תערוכה הכוללת צילומי פורטרט אשר יוצגו לראשונה בטקס המרכזי לשואה ולגבורה שייערך בעיר בערב יום השואה (רביעי, 11.4). בהמשך תוצג התערוכה בגלריית מרכז האומנויות הרב תחומי בעיר.

מרגלית שרון. צילום: אסף פרידמן

בין שורדי השואה המתועדים במסגרת התערוכה: מיקי רינת, ילידת סכוונינגן בהולנד אשר עלתה לישראל בשנת 1949; ד"ר פוטשניקוב צ'סלבה- צילה ילידת וילנה בפולין (היום ליטא) אשר עלתה לישראל בשנת 1960 וקבעה ביתה בהוד השרון.

מרגלית שרון, ילידת כפר שניו בהונגריה אשר עלתה לישראל באניית "קוממיות" בשנת 1949; שרה נייהוז, ילידת אוקראינה, אשר עלתה לישראל בדצמבר 1949; שמעון כהן, יליד 1927 ברומניה, אשר עלה מאיטליה לישראל באוניית פלמ"ח ובלב הים נתפס על ידי האנגלים והועבר לקפריסין. ב-1 במרץ 1947 הפליג לישראל.

בתיה קבסניקוב ז"ל. צילום: אסף פרידמן

משה זולוטוגורסקי, יליד 1929 לודג' בפולין, אשר בשנת 1945 עלה ארצה באמצעות סרטיפיקטים חוקיים באנייה הבריטית "פרינסס קטלס" ועל זרועו נחקק המספר B 8124; אסתר טרויצה, ילידת 1932 בפולין, אשר באפריל 1949 הגיעה ארצה באנייה "עצמאות". כמו כן תועדו שורדי שואה נוספים, כולם תושבי העיר.

שניים משורדי השואה אשר תועדו במסגרת התערוכה הלכו בשנה החולפת לעולמם: בתיה קבסניקוב ז"ל, ילידת 1924, אשר עלתה לישראל באוקטובר 1993; אליעזר נחשון ז"ל, יליד 1915 בפולין. במסגרת הצילומים לתערוכה, ביקש להעביר מסר ברור לדור הצעיר: "בחיים לא הכול שמח ולא הכול טוב. אבל בכל שלילי יש נקודה חיובית. תשכחו מהשלילי ותזכרו רק את החיובי והוא ייתן לכם תקווה. תהיו אופטימיים כלפי עצמכם וכלפי האחר ותצליחו לעבור את החיים בשמחה".

שרה נייהוז. צילום: אסף פרידמן

"מדובר בגיבורים שהצליחו להחזיק מעמד"

אסף פרידמן, זוכה פרס "עדות מקומית 2017", צילם את התמונות המרגשות שיוצגו בתערוכה. הוא מספר כי תערוכת הצילומים "פנים אל מול פנים" היא חלק משורה ארוכה של פרויקטים להנצחת סיפוריהם של שורדי שואה תושבי העיר הוד השרון והעברתם מדור לדור.

"באחד הבקרים הגעתי לדיור מוגן ופתחתי את הסטודיו בממ"ד", הוא מספר. "בתיה קבסניקוב נכנסה עם מקל ההליכה מעץ והתיישבה על הכיסא. בתיה היתה וטרנית מאחר ששירתה בצבא האדום ולחמה את מלחמת העולם השנייה בצד של בנות הברית. לצלם אותה היה מרגש במיוחד עבורי, הצלחתי לראות על פניה ועל בגדיה המעוטרים את ההיסטוריה. חודש לאחר כך נודע לי שהיא נפטרה.

צ'סלבה פוטשניקוב. צילום: אסף פרידמן

"כדור שלישי למשפחה שחוותה את זוועות השואה, הפרויקט הזה יוצק עבורי משמעות וערך מוסף. אני חושב שתיעוד ואיסוף קורותיהם של שורדי השואה מהווים מרכיב חשוב בשימור הזיכרון הקולקטיבי והחינוכי שלנו, והנחלתו לדורות הבאים.

"בעיני מדובר בגיבורים שהצליחו להחזיק מעמד בתקופה החשוכה הזאת באירופה. דור שהולך ומתמעט ובעוד כמה שנים לא יישארו על כדור הארץ עדויות חיות שישמעו. הגעתי לבתי אבות, דיור מוגן ולבתים פרטיים של המצולמים בהוד השרון. הסטודיו הנייד שלי כלל רקע אפור ופלאש אחד, המטרה הייתה פשוטה, לצלם פורטרט ולתת לעיניי המצולמים לדבר. מי מהמצולמים שנשאר ברשותו מזכרת כלשהי (תמונה, תכשיט) הצטלם איתו. כצלם אני מצלם אנשים, ומפתח רגשות והאתגר הכי גדול עבורי הוא להוציא תמונה אחת טובה מחיים שלמים של אדם.

מיקי רינת. צילום: אסף פרידמן

פרידמן מסכם: "המפגשים האלה גרמו לי לתהות ולחשוב על השפע שיש לנו היום, אותו שפע שלצידו הרגשה של אי יציבות תמידית. שפע שמביא איתו לעיתים הרגשה של חוסר תכליתיות. הצילומים והראיונות גרמו לי להעריך מחדש, לתת חשיבות ומשמעות לדברים הקטנים".