צילום: יוגב עמרני מותו של אמנון דוד (57) הכה בשבוע שעבר בתדהמה את תושבי הוד השרון ואזור השרון בכלל. דוד ז"ל היה הבעלים וממשיך דרכו של "פלאפל כדורי" המיתולוגי, הפועל בהוד השרון כבר חמישים שנה.

עוד ב-mynet:
חד הורית זקוקה לעזרה: "אין לי כסף לקנות לחם"
כך עזבה ששיה אסרף את הבית החרדי

ביום רביעי שעבר חש אמנון ברע במהלך עבודתו ופונה לבית החולים "מאיר". ביום חמישי בבוקר התבשרו בני משפחתו, כי אמנון, שלקה בלבו, נפטר והותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ואלפי לקוחות נאמנים.

דוד הובא למנוחות ביום שישי בבית העלמין בהוד השרון, כשאלפים מלווים אותו בדרכו האחרונה.

"הערצתי את האדמה שהוא דרך עליה. הוא היה אהבת חיי", אמרה אלמנתו סיגל. "אמנון היה כמו סוללה שלא נגמרת. מה שהוא עשה בחייו הקצרים, אנשים לא עושים בכל חייהם. הוא לא ראה באף אחד שום דבר רע".



"פלאפל כדורי" הוקם בשנת 1964, על ידי יעקב ואביבה, הוריו של אמנון ז"ל. אמנון עצמו החל לעבוד במקום עוד בהיותו ילד בן 10, יחד עם אחותו ושלושת אחיו. לאחר מות ההורים, המשיכו אמנון ואחיו לנהל את המקום.

הבת נוי (24): "אבא תמיד אמר שהוא מעדיף למות מאשר לראות רופא, והוא מת במקום שהוא כל כך אהב - בפלאפל. הלכתי עם הרבה גאווה ובראש מורם בעיר, כי ידעתי מי זה אבא שלי. אבא שלי היה תורם לכל נזקק, לכל מי שלא היה לו מה לאכול. אנשים באמת העריצו אותו, וגם אני".

לא רק בני משפחתו של דוד ידעו להפליג בשבחים על האיש. גם תושבי העיר, ואפילו מתחריו לעסקי המזון, ידעו מי היה "מלך הפלאפל" האמיתי.

"הוא היה בן אדם מספר אחת", אומר יצחק יעקב, בעלי דוכן הפלאפל - ה"לאפל", הממוקם מול "פלאפל כדורי". "גם אני גדלתי על הפלאפל שלו. הוא היה אימפריה".



"אין ולא יהיה כמו הפלאפל שלו", כתבה אחת מתושבות העיר. "טעם של נוסטלגיה. הפלאפל של כדורי זה כמו עוד סמל של העיר הוד השרון. אני זוכרת את עצמי ילדה בבית הספר היסודי, הולכת עם חברות לבוטקה של כדורי ומבקשת חצי מנה ופחית ענבים. הייתי מביטה בו בתדהמה, כשהוא מכין את כדורי הפלאפל בתנועות ידיים כל כך מהירות, שקשה לעקוב. יושבים ברחבה ליד, הטחינה נוזלת קצת על הבגדים, אבל זה לא ממש אכפת, כי נהנים מכל ביס. כמה עצוב".

"כרבים מתושבי העיר, קיבלתי גם אני בתדהמה את הידיעה הקשה על מותו של אמנון", כתב התושב ראובן תמרי. "יצרן הפלאפל המיתולוגי של עירנו. עשרות שנים התרגלתי לראות אותו, קיץ, חורף, לילה...עד שעות מאוחרות, בידו הבוטחת מטגן את הקציצות הטעימות והייחודיות בטעם, חותך במדויק את הפיתה העגלגלה ומכין לי את החצי מנה שלי.

"'בלי טחינה?', הוא היה שואל בחיוך מזהה, לא שוכח לרפד בשני כדורי אקסטרה מעל. חוזרים מטיול קולינרי בחו"ל? ממהרים לאמנון. פסח מתקרב? טועמים שוב ושוב את המנה הנפלאה, לפני שניאלץ להיפרד לשבוע קשה בלעדיה. פסח עובר? ממהרים לתור הארוך וממתינים בסבלנות עם בטן מקרקרת. קשה לי המחשבה שטעם הפלאפל יחסר את ידך המיומנת, ויהיה מהול בעצב. לכאורה, לא עסקת במקצוע 'יוקרתי', אך גרמת למאות אלפי עינוגים לרבים מאיתנו, וכל אחד ואחד ממי שטעם את המנה הנפלאה שהגשת לו, יודה לך".