קשה שלא להבחין במדבקת ה-"צדק חברתי" שמוצמדת בדיוק במרכזה של דלת הכניסה לביתם המשותף של יאיר קוניצפולסקי והדר מידן, שניים ממובילי המחאה החברתית של הקיץ שעבר בהוד השרון, שהפכו במהלכה גם לבני זוג. למרבה הפלא המדבקה הינה כמעט הסממן היחידי בביתם של השניים לאותה מחאה, שכן בתוך הבית אין ממש זכר לה, אפילו לא לשני האוהלים שהובילו אותם האחת לזרועותיו של השני.

עוד ב-mynet:
אנשי המאחז החדש: "הפעם המחאה היא אחרת"
הצלה על מדים: החיילת נלחמה על חיי הגורים
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

זה לא שהם מיתנו את דעותיהם בשנה האחרונה, או שהם מאמינים שהמצב במדינה טוב יותר. אך נדמה שהזוג שהכיר והתאהב בין הקריאות הקצובות נגד ראש הממשלה לדיונים סוערים על אופי המדינה במאהל אותו הקימו ביחד, מרשה לעצמו למלא את ביתו בעיקר בשתי האהבות הגדולות של חייהם, האהבה למוזיקה שמתבטאת היטב בערימת גיטרות חשמליות המונחות בפינת הסלון והאהבה האחד לשנייה.

בשבוע שעבר הם ציינו שנה למאבק ושנה לזוגיות שלהם. זו הייתה באמת השנה הכי משמעותית מבחינתם. שנה שבה אולי לא הושגו כל המטרות שדפני ליף הציבה לעצמה אשתקד, אך לפחות היא אחראית לקירוב שני לבבות בישראל.



פלירטוט במאהל
למרות שגדלו באותה עיר, עד שהגיעו לפני שנה למדשאות בגן הגיבורים שליד העירייה והחלו בהקמת המאהל המקומי, קוניצפולסקי (26) ומידן (22) מעולם לא הכירו. השניים, שהגיעו למאהל מסיבות די שונות - הוא משנים רבות של תחושת אי צדק בעקבות היחס לו זכתה אמו הנכה מהביטוח הלאומי והיא מתוך סקרנות - הבטיחו לעצמם רק דבר אחד עוד בטרם הוקם האוהל הראשון: שהם לא ייתנו לדברים קטנים כמו התאהבויות שעלולות להיווצר באווירת הקומונה שאפפה את כל המאהלים בארץ, לסחוף אותם פנימה לקשר רציני ולהסיט אותם מהדרך.

"כשהצבתי את האוהל הראשון פה בהוד השרון בכלל לא חשבתי שמזה יכולה לצאת אהבה", נזכר השבוע קוניצפולסקי, "הייתי ממוקד מטרה, שמתי את ההילוך של פלירטוט על ניוטרל והשקעתי רק במאהל במחשבה ואמונה שאנחנו באמת יכולים להביא לשינוי. הבעיה היחידה שהייתה עם התוכנית הזו היא שכבר ביום השני של המאהל הדר הגיעה אליו, וכל ההחלטות האלו נזרקו הצידה מבחינתי. עבורי זו הייתה התאהבות ממבט ראשון ולמרות שלא ידעתי עדיין איך, החלטתי בתוך תוכי שאנחנו נהיה ביחד".

זה לא לקח לקוניצפולסקי יותר מדי זמן עד שהוא אזר אומץ והחליט לגשש בכיוונה של הדר. פחות משבוע לאחר הקמתו של המאהל הוא סיפר לה שנדלק עליה והציע לה בפשטות להתחיל 'משהו רומנטי'. למרות שהשניים כבר ישנו בשני אוהלים צמודים, הדר שהגיעה למאהל לאחר סיום מערכת יחסים היססה וביקשה לחכות ולראות מה יהיה בעתיד.

ייתכן והיו אלה חיזוריו של קוניצפולסקי, או שמא הדיבורים הבלתי פוסקים שהתנהלו בין שאר יושבי המאהל, שאמרו למידן השכם והערב לנסות את מזלה באהבה, והובילו לכך שהיא החלה להתאהב בו. השניים בכל אופן מסכימים על כך שהדבר שהכי קירב ביניהם באותה תקופה היו 18 הימים שבהם קוניצפולסקי החליט לשבות רעב בעקבות החלטת ראש העיר, חי אדיב, לנתק את המאהל מחשמל.

"הבנתי למה הוא שובת רעב ובניגוד לאנשים אחרים, החלטתי שאני לא אנסה לשכנע אותו להפסיק אלא אזרום איתו ואהיה לו לתמיכה", נזכרה השבוע מידן בהחלטה שככל הנראה קירבה בין השניים. "זו הייתה הפעם הראשונה מבין רבות באותו קיץ שהתחלתי להילחם עבורו, לקחתי את המגאפון שהיה במאהל ובכל בוקר ישבתי מול משרדו של סגן ראש העיר, יגאל שמעון וצעקתי שהם חייבים להחזיר לנו את החשמל כי יש לנו אדם ששובת רעב. שמעון היה יוצא אליי ומדבר איתי. הוא ניסה לעזור ושלח אותי לכל מיני אנשים בעירייה בכדי לזרז את התהליכים".



ב' זה בית
כשהשניים שבו חזרה להוד השרון המחאה כבר הסתיימה, האוהלים פורקו, אך הם רצו להמשיך לגור תחת כיפת השמיים בשם הרומנטיקה הפנימית. "החלטנו שזה לא הגיוני לשוב כל אחד לבית הוריו ששם גרנו לפני תחילת המחאה ובמשך חודשיים גרנו במאהל קטן ופרטי שהקמנו בחורשה מאחורי בית הספר ממלכתי א' בעיר", מספר קוניצפולסקי.

"מבחינתנו, אחרי שהקשר שלנו התחיל בסוג של סיר לחץ בו כולם יכלו להציץ פנימה, פה היה מדובר בירח דבש שלנו, בסוג של הקלה כי סוף כל סוף לא היינו טרודים במחאה אלא התעסקנו בעצמנו. ההורים של שנינו תמכו במהלך, גם החברים וכולם היו באים לבקר אותנו בערבים אחרי שחזרנו מהעבודה, אוכלים ושרים שירים סביב המדורה שהיינו מקימים בכל ערב".

בין מדורה אחת לשנייה חיפשו השניים בית בעיר. לטענתם השאלה האם לעבור לגור ביחד נידונה רק פעם אחת במהלך המחאה ולשניהם היה ברור שזה צריך להיות הצעד הבא שלהם בקשר. "הצרה כמובן הייתה המחירים", הם מספרים, "הצבנו לעצמנו רף תקציבי של עד 3,000 שקל