בעוד רוב תושבי ישראל מנצלים את חג פורים כדי להתהדר בתחפושות, עבור עמוס ישראלי, השומר בכניסה לסניף הבנק הבינלאומי הראשון בהוד השרון, פורים היה עוד יום עבודה. מי שעבר השבוע ליד השומר, חשב אולי שמדי הקאובוי שעטה על עצמו, מגפי הבוקרים שנעל, כובע השריף שחבש לראשו והאקדח שנח בנרתיק לצידי גופו מרכיבים תחפושת, אך למעשה אלו הבגדים איתם מסתובב ישראלי יום יום בארבע השנים האחרונות, בהן הוא שומר על הבנק.

עוד ב-mynet:
מסיבות הפורים שמרקידות את השרון
שגעון פורים: מוכרים נפצים מתחת לשולחן
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

ישראלי (68), תושב הוד השרון, התאהב לדבריו בסטייל הלבוש שמאפיין יותר את מערב ארצות הברית מאשר את אזור השרון, במהלך ביקור שערך בטקסס ב-1975. "נסעתי לשם כדי להרחיב את רישיון הטיס שהיה לי לרישיון טיס מסחרי. זה היה המקום הכי זול בעולם לעשות את הרישיון וביליתי שם שנה שלמה", נזכר השבוע ישראלי. "במהלך הטיסות הראשונות שלי ראיתי מתחתיי כל הזמן בוקרים. הם סיקרנו אותי ויום אחד, ממש כמו בסרטים, הם סימנו לי לנחות באחד השדות שלהם. נחתי, ומשם התחילה ידידות מופלאה של כמה חודשים ביני לבין כמה בוקרים מקומיים".



במהלך אותם חודשים, נסע עימם ישראלי לרודיו מקומי, שתה עימם בפאב והתאהב בדרך החיים שלהם. "כשחזרתי ארצה החלטתי לפתוח חוות סוסים ופאב שיהיו בהם את כל הדברים שכל כך אהבתי בטקסס", הוא מספר. במהלך השנים חוות הסוסים של ישראלי הפכה אותו למוכר בכל האזור והיום בנו, תומר, מפעיל חווה דומה בצפון.

לפני שמונה שנים, כאשר יצא לפנסיה, חיפש ישראלי עבודה חלקית. עד מהרה גילה את מקצוע האבטחה וכאמור מזה ארבע שנים הוא משמש כמאבטח של סניף בנק בהוד השרון בימות השבוע ושל בית קפה ברעננה בימי שישי.

לדבריו, כמעט ואין איש שלא מעיף לעברו מבט שני בסניף הבנק. אחדים אפילו מחליפים איתו מילה או שניים בעקבות הלבוש הבלתי שגרתי. "אנשים
לא מפסיקים לשאול אותי על הלבוש. מתעניינים האם זה נוח, מאיפה הגיע לי הרעיון והאם יש לי כמה סטים או רק סט אחד. אולי כאן זה המקום לומר לאנשים לא לדאוג, יש לי כמה סטים של התלבושת. מה שמפליא אותי זה שהבעות התמיהה מגיעות בדרך כלל ממבוגרים ולאו דווקא מילדים. כנראה שזה בגלל שעדיין לכל מבוגר יש חלום קטן להיות קאובוי".

ישראלי, שעד לפני כמה שנים אף הוביל באופן עקבי את תהלוכת העדלאידע המסורתית בהוד השרון, מאמין כי העובדה שהוא "מתחפש" בכל בוקר מחדש, גורמת לכך שאף פעם לא שדדו את סניף הבנק בו הוא עובד. "אין אפס, התלבושת הזאת עובדת. למרות שאני כבר נראה מבוגר, אף אחד לא רוצה להתעסק עם קאובוי", טוען מי שחי כיום בקרוואן קטן בעיר.

ומה לגבי החלום שלו? ובכן הוא פשוט - לו רק היה יכול, היה עוזב את הבנק ומקים מחדש את חוות הסוסים שלו, "הצרה" הוא אומר לי, "שכיום אין לי הכסף לפתוח אחת שכזו מחדש, ככה שבינתיים אני שומר על הכסף של אזרחי הוד השרון בבנק שלהם, כנראה שזה התפקיד של השריף בעיר הזו".