יום רביעי, לפני כשבוע וחצי. שעות הערב. בני משפחת אלבז מתכנסים בדירת המשפחה ברחוב הצנחנים בעיר כדי לחגוג יום הולדת לאב המשפחה, יעקב. המשפחה שמחה בשמחת האב ובסיום המסיבה מתפזרים החוגגים לבתיהם. אחד מבני המשפחה, רזיאל בן ה-18, תלמיד תיכון בעיר יוצא לגן הציבורי הסמוך כדי להיפגש עם חבריו. הם יושבים בגן הציבורי, מדברים, צוחקים, מעשנים נרגילה ומעבירים את הזמן יחד. אף אחד מהם לא תיאר לעצמו שהערב הנינוח יסתיים במכות, חבלות, פציעות ומעצר אלים. הכול בגלל תלונה שהגיש אחד השכנים על רעש מהגינה הציבורית.

עוד ב-mynet:
תופעה בחדרה: אזרחים תוקפים שוטרים
הקצין: אל תתלונן במח"ש ולא נגיש נגדך תלונה
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

לטענת המשפחה, בנם רזיאל הותקף באכזריות על ידי פקחי עירייה. מרגע זה התגלגל לדבריהם הסיפור לכאוס מוחלט רוויי אלימות ודם. שוטרים שהוזעקו למקום תקפו והכו לטענת המשפחה את אחיו של הנער, את אימו, את אביו ואת דודתו. בסוף הדרמה נעצרו שלושה מבני המשפחה ושוחררו כעבור יממה.

בשבוע שעבר הגישו בני המשפחה באמצעות עורכי הדין גדי אפריאט וליעד שטרצר, תלונות במח"ש, בעירייה ואצל מבקר המדינה.

"צעקתי שיצילו אותי"
רזיאל אלבז, נער בן 18, ללא כל עבר פלילי, שרק לאחרונה התקבל לסיירת מובחרת בצה"ל, עדיין מתקשה לעכל את החוויה הקשה שעבר. חוויה שהותירה אותו מצולק פיזית אבל בעיקר נפשית.

"השעה הייתה 22:45 בערך", הוא נזכר, "ירדנו אני ושני חברים לגן הציבורי. עישנו נרגילה, צחקנו ודיברנו. בסביבות השעה 23:30 הגיעו שני פקחים של העירייה ואמרו לנו שהשכנים התלוננו על רעש. הם ביקשו שנעזוב ונעבור לפארק עתידים. לא התווכחנו איתם, קמנו והתחלנו ללכת. פתאום אחד מהם קרא לי ושאל אותי אם אני עושה את זה בכוונה.

"לא הבנתי ואז הוא אמר לי שאני הולך לאט מדי ושאל אם אני חושב שאני גבר. הוא התקרב אליי והצמיד לי פנס לעיניים. ביקשתי ממנו להזיז את הפנס והוא אמר לי 'מי אתה בכלל'. אמרתי לו שלא יתקרב אליי יותר מדי כדי שלא יחטוף ראסיה ואז הוא התחיל לצעוק עליי ואמר לי 'מי אתה חושב שאתה בכלל שתדבר ככה לפקחים? אני אשבור אותך. אני לא מפחד למות ולא מפחד ממך'.

"חברים שלי אמרו לי ללכת והתחלנו לעזוב. הפקח המשיך לצעוק לעברי, וחברו שהיה איתו משך אותו, אבל הוא הוסיף שהוא עוד יתפוס אותי ויטפל בי. עברנו לגן ציבורי אחר, ואחרי עשר דקות החלטנו לחזור הביתה. בדרך פתאום ראינו רכב אזרחי מגיע לצומת וממנו יצא הפקח שאיים עליי ושני פקחים נוספים בלבוש אזרחי. הם יצאו עם אלות ברזל ואקדחים. הפקח שהתווכח איתי צעק לעברי שאוריד את הנרגילה. הוא התקרב אליי ואמר שידקור אותי ואז נתן לי אגרוף לפרצוף. לפני שהספקתי להבין מה קורה קפצו עליי שלושה פקחים, כאילו שהיו חברי כנופיה.

"אחד מהם הכה אותי עם אלה בראש והתחלתי מיד לדמם. צעקתי לחברים שיצילו אותי. הפקחים הצמידו אותי לגדר והרביצו לי. כשהשתחררתי מהם התקשרתי מיד לאחי הגדול. הוא והוריי הגיעו בריצה. אבא שלי הצליח להרגיע את הרוחות, אבל כשהוא ראה שאני מדמם והבין שהפקחים הם אלה שהכו אותי, הוא החליט להזמין משטרה.
"אני לא יודע איך, אבל אז הגיעו גם שוטרים, על מדים ועל אזרחי. התחילה מהומה נוראית, השוטרים התחילו להתנפל עלינו ואבא צעק לנו לרוץ הביתה ולברוח".



"כמו בסרטים"
האב, יעקב אלבז, עובד עירייה, מתקשה לעצור את דמעותיו כשהוא נזכר באירועי אותו הלילה. אירוע בו מצא את עצמו מוכה וחבול, אשתו חסרת הכרה ושני בניו ואחותו עצורים.

"משה בני הגדול צעק לי שהפיקוח מרביצים לרזיאל. לא הבנתי בכלל על מה הוא מדבר כי לא הסתדר לי שאנשי פיקוח, עובדי עירייה, מרביצים לבן שלי. רצנו למטה כשאני בחולצה קצרה, יחף, לבוש טרנינג לקראת שינה ובלי כיפה על הראש. פתאום ראיתי פקח חמוש באקדח, ומיד אחריו יצא פקח נוסף עם אקדח שלוף. בדיעבד הבנתי שהם פקחים.

"ביקשתי מכולם שיעצרו כי הייתה המולה וראיתי ילדים בורחים לכיוונים שונים. רצתי לעבר הפקחים וביקשתי מהם לעזוב את הילדים. הצלחתי להרגיע את כולם ואחד הפקחים אפילו אמר שהוא יזמין אותנו לארוחת סולחה. פתאום אשתי, דינה, אמרה לי 'תסתכל על רזיאל'. הסתכלתי עליו וראיתי את הבן שלי מדמם מהראש. כשראיתי את זה הבנתי שאין מנוס מלהזעיק משטרה.

"הסתובבנו חזרה הביתה. ופתאום אני שומע צעקות: 'אבא הורגים אותי'. הסתובבתי וראיתי את בני שכנראה ירד למטה לראות מה קרה, שוכב על הרצפה ושוטר מרסס את פניו בגז מדמיע. הייתי בשוק. אני מכיר את השוטר וצעקתי לעברו מה אתה עושה והוא הבין פתאום שזה הבן שלי. פתאום מהצד השני הגיע בלש משטרה שהחל להכות את משה בני הגדול באגרופים. לא האמנתי למה שאני רואה. השוטר השני צעק לבלש שיעצור, כי הוא כבר הבין ש