איילת שושן (50) מהוד השרון מגדלת כלבי אלסקן מלמוט מקצועית לתערוכות. היא שומרת עליהם מכל משמר, אבל לפני ארבע שנים, היא איבדה את כלבה האהוב למחלה שהייתה אז לא כ"כ נפוצה - תולעת הפארק. "כל כלב הוא הכלב הכי חשוב ואהוב על בעליו", מספרת שושן. "זה איום ונורא לאבד כלב, ואצלי האובדן הוא גם ברמה מקצועית. הוא היה הכלב מספר אחת שלי".

עוד ב-mynet:
הכלב שלכם שמן? אתם אשמים
האם אפשר למות משריטת חתול?
בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק

לפני כמה ימים, במפתיע, מת ננוק, כלב נוסף של שושן, גם הוא בשל תולעת הפארק הקטלנית. "הוא היה כלב ברמה עולמית", היא מספרת. "הוא קיבל את כל הטיפולים, שכללו זריקות מניעת המחלה בצורה רצופה. הקפדתי על הטיפול במיוחד, בגלל הכלב שאיבדתי לפני כמה שנים, אבל זה כנראה לא היה מספיק. אפילו הייתי שולחת אותו לבדיקות תקופתיות, פעם בכמה זמן, כדי לבדוק שהוא בריא ושהכל בסדר. זה פשוט לא ייאמן שהוא מת כך. יש לי עוד כלבות בבית, ואני פשוט לא אתן להן לצאת יותר".



שושן עדיין כואבת את האובדן הטרי. "זה מאוד טרי לי, אבל אני חושבת שחשוב שאנשים יידעו על המחלה הזו. אי אפשר להגיד שהכלבים שלי לא קיבלו טיפול. עם ננוק, הייתה לי שותפות מיוחדת, ועשינו המון ביחד. אני מגדלת אותו כבר שנים ואני יודעת שיש מחלות, אבל זה היה כמו לקבל אגרוף בבטן".

שושן לא לבד. לאחרונה מדווחים וטרינרים שונים על התרבות מקרים של מחלת תולעת הפארק הקטלנית באזור השרון. המחלה שהתגלתה לראשונה בשנת 1994 בגוש דן התפשטה לאזורים אחרים בארץ וגרמה למותם של כלבים רבים. ד"ר דני חסון מאבן יהודה מספר כי הוא מקבל בממוצע כלב אחד בשבוע שנדבק במחלה. "זה המון", הוא אומר. "עד לפני שנתיים, הייתי רואה מקרה אחד כזה בחודש. באזור השרון, המחלה הפכה להיות שכיחה מאוד".

"אנשים חושבים שזה קורה רק לכלבים שהולכים לפארק, אבל זה בכלל לא נכון", מסביר ד"ר אייל נחמיאס מהמרכז הווטרינרי בעמק חפר. "יש הרבה אנשים שלא מוציאים את כלבם מחוץ לחצר, ומרוב שיעמום אותם כלבים מוצאים עניין בכל חרק שעובר ואוכלים אותו. הם לא יודעים שגם כך, הם עלולים להידבק".

הרופאים מסבירים כי התולעת פוגעת בכלבים בלבד, לא בחתולים או בבעלי חיים אחרים. "אזור השרון הפך לאחד האזורים הנגועים יותר בארץ", מוסיף ד"ר נחמיאס. "יכול להיות שבאזור שלנו יש קצת זלזול. חלק מהאנשים נותנים טיפול קבוע, וחלקם לא. חשוב לדעת שאם הטיפול לא רציף וקבוע, כמו שצריך, המניעה לא אפקטיבית".

מה קורה כשהכלב נדבק והתולעת בגופו?
"התולעת גורמת לכשל רב מערכתי, כשבדרך כלל היא מתבייתת על הוושט ומשם היא מגיעה לאבי העורקים. זה גורם לפגיעה בעורק הראשי, מה שאומר שאם הכלב יבצע ריצה פתאומית, לחץ הדם יעלה בבת אחת והוא יכול למות על ידי קרע באבי העורקים, שגורם לדימום בבית החזה. בנוסף, התולעת יכולה לגרום לגידולים סרטניים על הוושט, על הכבד או על העור. זהו גידול סרטני שאין לנו טיפול כימותרפי טוב נגדו".

מתי שמת לב לעלייה בכמות הנדבקים במחלה?
"השנה יש עלייה באופן מיוחד. אנחנו רואים בין שניים לשלושה מקרים נגועים בשבוע. זה מעיד על כך שהתופעה רצינית. התולעת מדביקה את הכלב בעיקר בחודשי הקיץ, כאשר הוא בולע חרקים למיניהם, ואז מתחיל מסלול נדידה שמסתיים בחודשים דצמבר או ינואר, ואז הכלב מראה תסמינים. אחד התסמינים הקלאסיים הוא הקאות, אך התולעת יכולה גם לפגוע בחוליות שמובילה בסופו של דבר להפרעות מוטוריות, צליעה ועוד. לעתים, כלבים לא מראים סימנים כלל ולאט לאט מקנן בתוכם סרטן. עד שהכלב מגיע לרופא, ייתכן והמצב כבר מאוחר מדי".

אז איך עוצרים את זה?
"למעשה יש חיסון, זריקה ובה חומר שהורג את התולעת והביצים, שאותה רצוי לקבל פעם בשלושה חודשים או חודשיים. באזורים נגועים מאוד, לעתים גם הזריקה לא מספיקה וכשמדובר בכלבים שאוהבים לאכול דברים בחוץ, הסיכויים שלהם להידבק עולים, על אף שהם מקבלים טיפול מונע. אבל אם כלב לא מקבל טיפול לתולעת הפארק, הוא יידבק וזו רק שאלה של זמן".