ליה ואיתי בכר הם דור שלישי במושב רמות השבים. ביתם, חבריהם וחייהם נמצאים במושב והדבר האחרון שציפו לו הוא שיידחקו ויוגלו מביתם שלהם. שום דבר לא הציק להם עד לפני מספר שנים כשהחליטו לחזור בתשובה ולהצטרף לקהילת ברסלב בארץ.

• בואו להצטרף לעמוד שלנו בפייסבוק

בשנים האחרונות הפכו בני הזוג למנהיגי קהילת הברסלבים ברמות השבים, אבל במקום למצוא את השקט לו קיוו בכל התהליך שעברו, הם הפכו לטענתם לנרדפים. לאחר שכבר עברו מרמות השבים להוד השרון ובחזרה, עתה נראה כי הגזירה שהוטלה היא סופית. בית המשפט הוציא השבוע צו סגירה לבית הכנסת שהפעילה הקהילה ולעת עתה זמנם במושב שאול.

בית הכנסת ברמות השבים הוקם בקרוואן על אדמת הוריה של טליה בכר, שסבה היה ממייסדי המושב, ומהווה מוקד משיכה לאנשים מכל האזור ובייחוד מהוד השרון השכנה. בחודש יולי הקרוב אמור צו הסגירה להיכנס לתוקפו. "המצב שנוצר קשה מאוד", מספר איתי בכר, אב המשפחה.

"במושב אין בית כנסת אלא בית-עם שפועל רק בסופי שבוע, אך אנחנו צריכים להתפלל שלוש פעמים ביום. ברמות השבים יש מקומות רבים שאפשר להקצות לנו לבית כנסת, אך למרות בקשותינו נענינו בסירוב. זה אמנם נכון שלבית הכנסת לא היה רישיון, אך לא הייתה לנו ברירה. נוצר מצב שאנחנו יהודים ואין לנו היכן להתפלל".

בוועד רמות השבים מברכים על החלטת בית המשפט, אך לא בטוחים שהפרשה הגיעה לסופה. "האווירה במושב עדיין לא רגועה", אמר מנהיג הוועד, מיכאל רוטשילד, "הדאגה הגדולה שלנו היא מהשתלטות החרדים ומפעילות הסתה".

חברי קהילת ברסלב החלו מצדם לחשוב על מקום חלופי, וגם על האפשרות להקימו מחוץ למושב. "התחלנו לחפש מקומות חדשים לבית הכנסת גם בהוד השרון מאחר שרוב הקהילה נמצאת שם", הוסיף איתי בכר, "בנוסף בעל הבית ביקש מאיתנו לצאת באופן מיידי בטענה שהוא רוצה לבנות בשטח, אך החוזה שלנו עד נובמבר, לאחר מכן ניאלץ לחפש מקום מגורים חדש".

אשתו של איתי, טליה, היא ילידת רמות השבים. סבה וסבתה היו ממייסדי המושב, והפגיעה עבורה קשה מאוד. "חייתי כאן כל חיי ואנחנו לא נטע זר. אנחנו קשורים לכאן, זהו ביתנו מאז ומתמיד ומקומנו, כאן החברים והמשפחה שלנו. אין סיבה שנלך לגור במאה שערים או בבני ברק, לא גדלנו שם וזהו לא ביתנו.

"הקרקע עליה יושב בית הכנסת נקנתה על-ידי סבי לפני 100 שנים אז למה שאנחנו נעזוב? אין לנו מקום אחר ללכת אליו וכרגע כל האופציות סגורות בפנינו. המציאות הזו לא נעימה, כל הזמן יש הרבה מבנים במושב שעומדים ריקים אך המושב מסרב להקצות לנו אותם. זה רק הגיוני שבמושב במדינת ישראל יהיה בית כנסת".

חיי נדודים
מזה מספר שנים שמשפחת בכר נודדת באזור ולא מצליחה להגיע אל השקט והנחלה שאמורים להיות ברורים מאליהם. לאחר שבית הכנסת הראשון שפתחו על קרקע ביתם הקודם ברמות השבים נאלץ להיסגר, היגרה המשפחה בעצב גדול להוד השרון. שם גרו כשנתיים ואף פתחו מדרשה לנשים בביתם, אך גם אותה נאלצו לסגור ולחפש מקום חדש. בביתם הנוכחי הם גרים כשנה וחצי ועתה נדחקים החוצה בפעם השלישית.

אחר מחברי הקהילה המתפלל בבית הכנסת של משפחת בכר אמר השבוע: "ציפינו שזה מה שיקרה. ככה זה כשהכסף והכוח בידיים שלהם והפעם גם החוק לצידם. התושבים בוודאי שמחים שלא נהיה פה, גם אני לפני שחזרתי בתשובה, לא אהבתי דתיים".

"בקלות יכולנו להגיש תלונה נגד רדיפה", מספרת בכר. "אנחנו בוחרים לא לעשות זאת מאחר שאיננו מעוניינים להיכנס למאבק חזיתי. אנחנו מודעים להתנגדות של חלק מהתושבים במושב. הם הקימו את 'הוועד למען רמות השבים החופשית'. לא ברור לי ממה היא חופשית. הרי אנחנו מכבדים את צורת החיים שלהם ואני לא מבינה איך 'הדמוקרטים' הללו אינם מכבדים אותנו ואת צורת חיינו.

"אנחנו לא מפריעים או מכריחים אנשים להתפלל, זו עצם הנוכחות שלנו שמפריעה להם והדרך שבה אנחנו מתלבשים. הם רוצים שרמות השבים תהיה נקייה מדתיים. עצוב שדבר כזה מאיים עליהם ושזוהי המציאות במדינת ישראל".

בזמן שחברי הקהילה נאבקים על זכותם להישאר לגור בביתם, הם נאלצים להתמודד עם התנגדות מצד רבים מתושבי המושב. עם חלק מגילויי ההתנגדות קשה למשפחה להתמודד. כמו כן מספרת בכר, כי לפני מספר שנים, בנה שרק היום הגיע לגיל 12, הלך לבית הדואר במושב ואחד התושבים בראותו אותו שאל 'מתי הם יסתלקו החרדים הללו?'. "לא היה לו נעים לשמוע את הדברים האלו. שאלתי אותו איך הוא מרגיש והוא אמר כי יתפלל שיראו אותו בצורה טובה".

במקרה אחר לטענתה, לאחר שעברו להוד השרון, הגיעו שוב לבית הדואר במושב ואחד התושבים הביע את שמחתו מעזיבתם וקרא 'טוב שגירשו אתכם מפה'. "זה לא נעים לשמוע את הדברים הללו", אומרת בכר. "העולם הוא מקום מסוכן ואנחנו לא רוצים לחיות בפחד, כי לא אמורה להיות לנו סיבה לפחד".

משפחת בכ