"שנת 2019, ונשים רבות עדיין מנהלות מעקב אחרי טיפולי הפוריות שלהן באמצעות דפי נייר. אין כיום שום אפליקציה יעילה ונוחה המשרתת את המטופלות בניהול המעקב. וכאן EMMA נכנסת לתמונה, אפליקציה חינמית, שבה ניתן להזין את תוכנית הטיפול ואת סיכומי הטיפולים, ולקבל תזכורות ותמיכה בעת ההמתנה לתוצאות בדיקת ההיריון. EMMA תסייע לנשים לעבור את המסע לאמהות בצורה הנעימה ביותר". כך נכתב השבוע באתר למימון המונים "מימונה", על ידי מפתחות האפליקציה, שמבקשות לגייס תרומות למימון התחזוקה והמשך הפיתוח, כדי שהאפליקציה תישאר חינמית. 

EMMA היא מיזם נשי התנדבותי. רופאה מומחית לפריון, וכן מפתחות ומעצבות מנוסות התגייסו לפרויקט, והן מקדישות לו את מיטב כוחן וזמנן. בראשן ניצבת סטודנטית לרפואה, שהגתה את הרעיון ומנהלת את הצוות.

"הרעיון צץ בעקבות הניסיון שלי ושל בת-זוגי בהבאת בנותינו לעולם, ובעקבות הניסיון של נשים רבות אחרות", אומרת חן ברק לויט (31), מהוד השרון. "לפעמים זה מסע ארוך מאוד, וחשנו, שנשים הנמצאות בתהליך של טיפולי פוריות מתקשות לנהל מעקב אחרי הבדיקות והטיפולים".

לויט. "כל תרומה קטנה תעזור לנו להגיע ליעד ונעריך אותה מאוד" | צילום: אסף פרידמן

ניסיון אישי 

ברק לויט היא ילידת חיפה, גדלה בצורן, למדה בתיכון רבין בתל מונד, ואת שירותה הצבאי עשתה כמדריכת חי"ר וקצינת מבצעים בסיירת אגוז. לאחר שחרורה למדה במשך ארבע שנים באוניברסיטת תל אביב, בתוכנית הבין-תחומית למצטיינים על שם עדי לאוטמן ז"ל (שתרם לה אביו, התעשיין דב לאוטמן ז"ל), במסלול ישיר לתואר שני (בין היתר למדה קולנוע). בסיום לימודי התואר השני בפסיכו-ביולוגיה, הגישה עבודת מחקר, שנעשתה במרכז להדמיה מוחית בבית החולים איכילוב, ועסקה ב"דפוסים מוחיים בהעלאת זכרונות בחולי פוסט-טראומה תחת היפנוזה". השנה תסיים את לימודיה לתואר דוקטור ברפואה. היא אמורה להתחיל את תקופת הסטאז', ועדיין מתלבטת באיזו התמחות לבחור. "הידיים רוצות כירורגיה, אבל הלב רוצה חיי משפחה. וכשצריך לבחור בין השניים, ככל הנראה אבחר בתחום התמחות תובעני פחות. כפמיניסטית, אני דוגלת בשוויון בין גברים לנשים בכל תחום. 70% מהסטודנטים לרפואה במחזור שלי הן נשים. אני מקווה שמקצוע הרפואה יתאים את עצמו בעתיד גם לעולם הנשי, ושיבוא יום שבו לא יצטרכו לבצע בחירה בין כירורגיה לבין החיים שמחוץ לבגדים הכחולים של חדר הניתוח".

זה תשע שנים היא נשואה למורן, אף היא בעלת תואר דוקטור ברפואה, ועובדת כיום בסטארט-אפ רפואי. לשתיים יש תאומות בנות שש, עומר ונועם, שבשנה הבאה יעלו לכיתה א'. "בחרנו את השמות עוד לפני שידענו אם ייוולדו לנו בנים או בנות".

לפני כמה שנים, בעקבות טיפולי פוריות שלהן ושל חברותיהן, חשה חן חסך בהנגשת מידע רפואי ופארא-רפואי הקשור לתחום הפוריות. "התחלתי מהקמה של קבוצות פייסבוק, האחת ישראלית והאחרת אמריקאית, למען מטופלות פוריות. במסגרת הקבוצה זכו נשים להתייעץ זו עם זו בנוגע לתהליך, להסביר איך להתחיל, לפרט אילו בדיקות יש לבצע, לקבל טיפים וגם להיתמך נפשית. מתוך הקבוצות למדתי עד כמה גדול הצורך של המטופלות בארגון המידע ובהנגשתו".

לפני כשנה וחצי הקימה, עם הגינקולוגית והמומחית לפוריות ד"ר גליה בירן, את פרויקט "רופאות מדברות פריון", שמטרתו היתה כפולה: לקדם רופאות נשים מומחיות לפריון ולהנגיש את המידע על תהליך טיפולי הפריון (הפגישה הראשונה עם רופאת הפוריות, הטיפולים הקיימים, התרופות והבדיקות, תרומת זרע, תרומת ביצית). "הרעיון היה, שלפני הפגישה הראשונה עם הרופאה, כל אשה תוכל לשבת בביתה, לבדה, עם בן-זוגה או עם בת-זוגה, ולצפות בסרטונים. כך תגיע המטופלת לתחילת התהליך, עם ידע שיאפשר לה להיות שותפה לקבלת ההחלטות ולשיח על הטיפול שלה".

את הצורך באפליקציה הבינה חן כבר בתקופה שבה הקימה וניהלה את קבוצות הפייסבוק. "מלבד הנגשת המידע, שהשתפרה עם השנים, יש צורך בפלטפורמה נוחה, שתאפשר לאשה לבצע מעקב וניהול של טיפולי הפוריות, כולל: תוכנית טיפול, פגישות עם רופאים, בדיקות דם, בדיקות אולטרה-סאונד והליכי פריון (זריקות, כדורים, הזרעות, שאיבות והחזרות). לפעמים המסע מהיר, ולעיתים נדרשים מחזור ועוד מחזור. כיום אין שום אפליקציה נוחה שמסייעת למטופלת במעקב ובניהול הטיפול. המידע אמנם קיים ברובו במרפאות, אך גם שם הוא לא תמיד ממוחשב, ואם מטופלת עוברת ממרפאה למרפאה, הרי שהמידע ברוב המקרים לא עובר אִתה. מי שאינה מנהלת מעקב בעצמה, אפילו באמצעות ניירת, עלולה למצוא את עצמה בקושי גדול בסיכום הטיפולים, כמה נסיונות עברה ומה קרה בכל ניסיון".

לויט על שער ידיעות השרון | צילום: אסף פרידמן

איך קרה שעד היום לא פיתחו אפליקציה כזאת?

"עד היום היו רק אפליקציות שעזרו לנשים לזהות את ימי הביוץ שלהן, הימים הפוריים, על פי מועד הווסת האחרונה".

יוצאים לדרך

בקיץ שעבר החליטה חן שהגיע הזמן ליישם את הרעיון, וביקשה לגייס נשות מקצוע שיעזרו לה להוציאו לפועל. "פירסמתי מודעה בקבוצת She Codes (מיזם שמטרתו ליצר שוויון במספר הגברים והנשים בהייטק, בהרצאות ובסדנאות שמפגישות נשות מקצוע מנוסות עם נשים בהתמקצעות)", מספרת חן. "באמצעות המודעה גייסתי ארבע מפתחות: רוני לנגבורד-גולן ושירן כפיר (ראשי צוות הפיתוח), ליאור בורג וחמדת דיטמן, ומעצבות מנוסות: אורטל אברהם, עדי לוי ועינב סניור (חברת ילדות ובת-כיתתי). לפרויקט הצטרפה גם רופאה מומחית לפריון, ד"ר ענת הרשקו, שמספקת ייעוץ רפואי לאפליקציה. עוד התגייסו חמש עורכות וידיאו מוכשרות, צלמת ואנימטורית. מרגע הגיוס התחלנו לעבוד יחד ולהתקדם".

הן בחרו לאפליקציה את השם EMMA, מאחר שבעברית הוא מזכיר את המילה "אמא", ובאנגלית הוא מזכיר את הספר והסרט EMMA, על הצעירה העשירה והסימפטית, שאוהבת להתערב בענייני זולתה. בהקשר הרלוונטי לאפליקציה: החברה הטובה שעוזרת לנהל את הטיפול ואת המעקב. "השם התאים לנו טוב, גם משום שבשלב עיצוב הלוגו לאפליקציה שמנו לב שבין M ל-M ניתן ליצור שני קווים שמזכירים את שני הקווים הסגולים של בדיקת ההיריון החיובית". 

בתום ישיבת הצוות הראשונה, הוחלט להפיץ שאלון, שיועד למטופלות פוריות. "העברנו אותו באמצעות קבוצות הפייסבוק בישראל (338 נשאלות), בארצות הברית (65) ובבריטניה (22). כאשר שאלנו 'האם יש לך רישום מסודר של הטיפולים שאת עוברת?' 52% מהישראליות השיבו בשלילה, ו-29% השיבו שהמעקב מתבצע אצל הרופא המטפל (או הרופאה) בלבד. כלומר, 81% ממטופלות הפוריות אינן מנהלות בעצמן מעקב אחרי הטיפולים שהן עוברות. עוד עלה מהנתונים, ש-91% מהנשים שהשתתפו במדגם הישראלי אינן משתמשות באפליקציה כלשהי למעקב אחר טיפולי הפוריות, 4% משתמשות אך לא מרוצות, והשאר נעזרות בלוח השנה. בשנת 2019, 91% מהנשאלות אינן מנהלות מעקב חשוב זה בפלטפורמה ייעודית ונוחה. המצב דומה גם בארצות הברית ובבריטניה. הצוות נדהם מהתשובות, וכך התברר הצורך העז בפיתוח האפליקציה. המשכנו בתהליך אפיון האפליקציה והפונקציות הנדרשות לנשים הללו. לאחר האפיון, המשכנו לעבוד והגענו לשלבים הראשונים של הפיתוח".

מי קהל היעד של האפליקציה?

"15%-10% מהאוכלוסייה סובלת מתת-פריון, ואליהם מתווספות אמהות יחידניות מבחירה, וזוגות חד-מיניים שעוברים מסלול דומה ולעיתים זהה למטופלות פריון. גם אלה יוכלו ליהנות מאוד מהאפליקציה".

ולמה צריך גיוס המונים?

"כל נשות המקצוע בפרויקט מתנדבות, וגם אני כמובן, אך יש שירותים חיצוניים שעולים לנו כסף (פלטפורמה לאחסון קוד, אחסון נתונים על שרתים והגנה על המידע, העלאה ל-app store ועוד). עד כה אני שילמתי על השירותים הנדרשים, אך לא אוכל לממן זאת לאורך זמן. חשוב לנו שהאפליקציה תהיה חינמית, ושכל מטופלת שתרצה להוריד אותה תוכל לעשות זאת בלי תשלום. לכן יצאנו לגיוס ההמונים, וביקשנו רק 10,000 שקל, סכום זעום ביותר ביחס למורכבות האפליקציה וליישומה. הסכום אמור להספיק לכמה שנים, וכשייגמר, אם נצטרך, נצא לגיוס נוסף. אני מקווה, שמי שיקרא את הכתבה יירתם לפרויקט ויתרום. כל תרומה קטנה תעזור לנו להגיע ליעד, ונעריך אותה מאוד".

עניין של חינוך

האפליקציה הראשונית תהיה מוכנה לשימוש בספטמבר-אוקטובר שנה זו, אך הפיתוח יימשך ליישומים נוספים. אגב, לתורמים יוצעו בין היתר גישה לגרסה הראשונה של האפליקציה, עוד טרם השקתה הרשמית; כניסה חינם להרצאה אינטרנטית של חן ברק לויט בנושא "טיפולי פוריות ושימוש בתרומת זרע בדרך לאמהות", וייעוץ אישי בבחירת תורם זרע (מעבר על התיק הרפואי כולל הבדיקות הגנטיות, ובחינת תורמים פוטנציאליים מהארץ או מחו"ל).

מה המוטיבציה שלך ליזום פרויקט אחר פרויקט בתחום הזה?

"לתרום במקום שבו אני יכולה לתרום, להיות פעילה חברתית. זה עניין של חינוך, ערך חשוב מהבית, שהתחזק מאוד בלימודיי בתוכנית הבין-תחומית, בזכות דב לאוטמן ז"ל, שהשרה את רוח ההתנדבות בנוכחותו ובתרומתו לתוכנית".

ברק לויט נרתמה השנה גם לפעילות ציבורית. לקראת הבחירות למועצת הוד השרון הצטרפה לרשימת "חינוך ושוויון", בראשות הפעילה החברתית וחברת הקהילה הלהט"בית, שרי ירושלמי. הרשימה היתה על טהרת הנשים, וחן הוצבה במקום הרביעי. אף לא אחת מהנשים ברשימה הצליחה להיבחר למועצה. "לשרי היו כוונות טובות לשנות בתחום החינוך, היה לי חשוב לתמוך בה, כי היא חברה טובה, וכי אני מאמינה בחשיבות הערכים שהיא דוגלת בהם".