תושבים ברחובות סולד וירושלמי שבשיכון גיורא בהוד השרון טוענים, כי פרויקט פינוי-בינוי במתחם שלהם תקוע. לטענתם, העירייה אינה מקדמת את הפרויקט, מאז שחברת "אאורה" זכתה במכרז שערכו הדיירים על סמך התב"ע הקיימת. ואולם, לאחר שאושרה התב"ע, ביקשה העירייה לעשות חילופי שטחים בין הבניינים שבמתחם לבין המתנ"ס הסמוך. המטרה: להרוס גם את המתנ"ס הישן ולבנות מתנ"ס חדש במקומו, במיקום שונה.

בשלב זה, כל מה שצריך היה - לשנות את התב"ע בוועדה המקומית, ולאפשר ליזמים להגיש בקשה להיתר בנייה. ואולם, העירייה מעכבת את ההליך זה שנה וחצי, בטענה שיש לבצע "שיתוף הציבור" לפני שינוי התב"ע.

גיורא. זקוקה למהפך דחוף | צילום: אסף פרידמן

לטענת הדיירים, שיתוף הציבור אינו מחויב על פי חוק, ובכל מקרה ניתן היה לבצעו כבר לפני שנתיים, לאחר שהיזם זכה במכרז. לטענתם, ראש העירייה הקודם, חי אדיב, עיכב את קידום הפרויקט כדי שמחליפו יאשר את הפרויקט, וארבעה חודשים לאחר החילופין הפרויקט עדיין מתעכב. מיותר לציין באיזה מצב פיזי נמצא השיכון, שנבנה בשנות ה-60 של המאה הקודמת: בניינים סדוקים ומתפוררים, צנרת דולפת, מכלי גז מסוכנים, חצרות מוזנחות, מדרכות שבורות וערימות גזם ופסולת בניין.

שכונת גיורא כוללת עשרה בנייני רכבת דו‑קומתיים בשני מתחמים, שכל אחד מהם התאגד תחת יזם אחר. הפרויקט המדובר כולל ארבעה בניינים ברחובות סולד וירושלמי. בכל בניין 12 דירות ובסך הכל 48 דירות, שרובן קטנות מ-60 מ"ר. רוב הדירות מאוכלסות על ידי בעליהן, האחרות מושכרות.

אחד ממובילי הפרויקט ברחובות סולד וירושלמי הוא אודי גלאם (36), אב לשניים, המשכיר את דירתו שבשיכון, ומתגורר עם משפחתו בשכונה 1200. "הדיירים במתחם נתנו לי את המנדט כי אין להם הכוח להילחם", הוא אומר. הוא עצמו עזב את דירתו זמן קצר אחרי שרכש אותה: "לאשתי היה צפוף מדי והמצב בשכונה מחריד. גהינום".

עוד חברת ועד (56), ילידת הוד השרון, הפעילה בגיוס חותמים מקרב התושבים ובמגעים עם ועדת התכנון והבנייה, מתגוררת בשכונה כבר 31 שנה, ושם גידלה את ארבעת ילדיה. "לא מזמן גמרתי לשלם את המשכנתה", היא מספרת ומוסיפה כי, במהלך השנים הוסיפה לדירתה עוד חדר וסגרה מרפסת. 60 מ"ר הפכו ל-80 מ"ר, ובתום הפרויקט דירתה תגדל ב-50 מ"ר נוספים, ושווייה כמעט יוכפל. לדבריה, אם הפרויקט יתממש והדיירים יפונו מהשכונה, היא כבר לא תחזור לשם. היא מעדיפה לגור קרוב לילדים שלה במגדיאל. "רוב האנשים מעוניינים בפרויקט פינוי-בינוי, יש כאלה שרכשו את הדירה שלהם לצורך השקעה, רק בגלל פינוי-בינוי".

למי מחכים?

כאמור, העירייה היא שיזמה את התב"ע לששת מתחמי ההתחדשות העירונית, וקבעה לכל אחד מהם את סל הזכויות שלו. בפרויקט שבסולד ובירושלמי, למשל, אמורים להיבנות במקום 48 הדירות הישנות 160 דירות חדשות בבניינים בני תשע קומות. התב"ע אושרה על ידי הוועדה המחוזית לפני כארבע שנים. לוועדה המקומית הזכות להעניק הקלות, למשל, לבנות בניינים גבוהים יותר אך צרים יותר, ובכך לשמור על אחוזי הבנייה.

הדיירים ערגה רר, שמשון רתחה, ויוליה זק. נמאס להם | צילום: אסף פרידמן

בשלב זה נערך מכרז בין היזמים, והדיירים הכריזו שייבחר היזם שייתן להם את התנאים הטובים ביותר. חברת "אאורה" נתנה לכל דייר תוספת של 50 מ"ר לדירתו, בשונה מיזמים אחרים שנתנו רק 25 מ"ר, ולפיכך זכתה במכרז. אחד התנאים שהכתיבה העירייה במכרז היה חילופי שטחים בין הבניינים לבין המתנ"ס. חילופי השטחים חייבו את שינוי התב"ע, והוצגו ליזמים כתנאי לאישור תוכנית הבנייה על פי התב"ע החדשה.

אחרי שנבחרה חברת "אאורה" והוחתמו רוב הדיירים, נמסר להם מוועדת התכנון והבנייה, כי לא ניתן להגיש תוכנית בנייה, מאחר שלפני שינוי התב"ע צריך לקיים הליך של שיתוף הציבור. "שאלנו בשביל מה צריך לעשות שיתוף הציבור, שהרי התב"ע הקיימת כבר אושרה על ידי הוועדה המחוזית לפני ארבע שנים, והיא כבר מאפשרת מתן אישורי בנייה. אם רצו לקיים שיתוף הציבור, מדוע לא עשו זאת לפני שנתיים כשהחליטו על חילופי שטחים?", שואלים נציגי הדיירים. "שיתוף הציבור, אך שאינו מחויב על פי חוק, הוא צעד נכון, אבל רק לפני שמאושרת התב"ע ולא אחריה. במקרה שלנו, התב"ע כבר אושרה, אבל משום מה, הוועדה המקומית אינה ממהרת לדון בתב"ע החדשה, ואף לא ממהרת לפתוח בהליך של שיתוף הציבור".

נציגי הדיירים, עורך-דינם, נציג חברת "אאורה", אדריכל הפרויקט, והצוות המקצועי בעירייה (כולל הממונה בעירייה על התחדשות עירונית) קיימו דיונים רבים, ובשלב זה, הדיירים חוששים שהעירייה עושה הכל כדי למנוע את מימוש הפרויקט. "בדיון האחרון התבשרנו, כי הפרויקט שלנו יכול להמשיך לחכות, והסיבה לפי טענת מהנדס העיר היא, שמקבלי ההחלטות מנעו ממנו להתקדם", אומרים ראשי המאבק. "הרי יש ברשותו תוכנית מאושרת משנת 2014, שמסדירה את נושא ההתחדשות העירונית. ההתנהלות המוזרה הזאת ממש לא מובנת לנו. האינטרס הציבורי הוא לבנות משהו חדש במקום הסלאמס המוזנח. כל ההתנהלות הזת עלולה לעכב את הפרויקט במשך שנים".

לדבריהם, ראש העירייה החדש, אמיר כוכבי, אמור לקבל בקרוב את המלצות הצוות המקצועי שלו. "אם לא תהיה לנו ברירה, ניאלץ לעקוף את הוועדה המקומית ולפנות ישירות לוועדת הערר לרישוי של הוועדה המחוזית", אומרים התושבים.

"הבתים מתפוררים"

ובינתיים, הדיירים ממשיכים להתלונן על מצב השכונה. "הבתים מתפוררים, המדרכות שבורות, מכלי הגז במצב מסוכן, אני מתביישת להביא לכאן אנשים", אומרת ל', תושבת בת 50, המתגוררת בשכונה מאז מלאו לה שלושה חודשים. לפני 15 שנה רכשה את דירתה ברחוב ירושלמי, ועדיין היא משלמת משכנתה. "אילו היה לי כסף הייתי עוברת מכאן. בינתיים שיעשו משהו, שיסדרו את הכניסות לבתים, את מכלי הגז".

רונית קמאי (66), אם לשלושה, קנתה את דירתה ברחוב ירושלמי לפני 27 שנה, והתגוררה בה עד לפני שנה: "הדירה שלי, 60 מ"ר, בקומה שנייה, משופצת ומקסימה, ואהבתי לגור שם. נכנסתי לפרויקט פינויבינוי בידיעה שזה ייקח הרבה זמן ואני לא חושבת שזה יתחיל כל כך מהר. רעננה מוצפת בהתחדשות עירונית, ואין לי מושג למה דווקא בהוד השרון זה מתעכב. כנראה צריך להפעיל לחצים".

ערגה רֶר (68.5), רווקה, 30 שנה בהוד השרון, מתוכן 19 שנה בדירת קרקע בת 60 מ"ר ברחוב סולד שבשיכון גיורא. "הדירה שלי משופצת, אבל כל הבניין סדוק ויתפרק ברעידת האדמה הראשונה", היא אומרת.

"מצב השכונה זוועה, מלוכלכת, עכברים ועכברושים", מוסיפה יוליה זק, אם לשניים, המתגוררת ברחוב ירושלמי זה 25 שנה. במהלך השנים הרחיבו את דירתם שבקומה ב' מ-50 מ"ר ל-120 מ"ר, באמצעות בניית קומה שלישית, בהיתר כמובן. "אנחנו אוהבים את הבית שלנו ואת השכונה, ומעוניינים לחזור אליה אחרי הפינוי-בינוי. אולי לפני כן צריך להכין תשתית תחבורתית מתאימה לתוספת כל כך גדולה של דיירים, כי כבר כיום קשה לצאת מכאן בבוקר".

"השכונה מוזנחת, אין תחזוקה שוטפת, לא מנקים, לא משפצים את חזיתות הבתים, אין גינון, לא אוספים גזם, לא מפנים עץ שנפל ולא מחליפים נורות בפנסי הרחוב אם אני לא מתקשרת למוקד. צנרת המים דולפת ותאגיד המים דורש מתושבים קשי היום לשלם את המחיר", אומרת ד', תושבת השכונה מאז הולדתה, לפני 48 שנה. היא מתגוררת בדירת 56 מ"ר שלה עם ארבעה ילדים. במהלך השנים סגרה מרפסת והפכה שני חדרים לשלושה. עד היום היא משלמת משכנתה, ומצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לעבור לשכונה אחרת. "האמת היא, שאני לא יודעת עד כמה פרויקט פינוי-בינוי מתאים לאוכלוסייה גדולה כל כך, מבחינת התשתיות", היא אומרת. "אפשר להסתפק בתמ"א 38 לחיזוק הבניינים, כי ברעידת האדמה הבאה כולם יקרסו".  

הפורום השכונתי סוער אף הוא, ומבטא חילוקי דעות עקרוניים. "בעיניי, דווקא מבורך הרצון להשהות רגע ולעשות בדיקה של התוכניות", אומרת אחת הדיירות. "כבר נעשו תוכניות גרועות שעברו את כל האישורים, ועשו נזק בלתי-הפיך לעיר".

סכנה מוחשית. גיורא | צילום: אסף פרידמן

שמשון רתחה (62), אלמן ואב לשניים, המתגורר זה 35 שנה בדירת קרקע בת 60 מ"ר ברחוב סולד, היה שמח אילו כל שכניו ודיירי השכונה היו זוכים לקבל את מה שמגיע להם. לעצמו הוא מאחל, כי גם בבניין החדש יוכל להישאר על אותה פיסת הקרקע שבה הוא גר כיום. "אני לא מחפש לגור בדירה גבוהה יותר, אני לא רוצה כסף, אני רק רוצה להישאר בחצר שלי, כי כאן, במקום שבו נפטרה אשתי בזרועותיי לפני 25 שנה, הפינה שבה נפטרה היא האנדרטה לזכרה".

מהחברה היזמית "אאורה" נמסר: "חברת אאורה נבחרה על ידי בעלי הדירות, כדי לחדש את השכונה שבה הם מתגוררים, ואשר בתיהם בה מצויים במצב רעוע ביותר זה זמן רב.
הגשת תוכניות בהתאם לתוכנית המתאר הקיימת אינן מאפשרות תכנון מיטבי, דבר שידוע גם לרשות המקומית. החברה הגישה תוכניות כדי לייצר תכנון שייטיב הן עם הדיירים הוותיקים, הן עם הרשות המקומית והסביבה.
"עם זאת, החברה לא תאפשר מצב שבו יימנע מהדיירים לממש את זכותם לחדש את שכונת המגורים שבה הם חיים, ולכן, ככל שלא ניתן יהיה לגבש תוכנית מוסכמת, החברה תיאלץ להגיש תוכניות בהתאם לתוכנית המתאר הקיימת, שהן כאמור פחות טובות".

מעיריית הוד השרון נמסר: "התחדשות עירונית וחיזוק מבנים בפני רעידת אדמה נמצאים בראש סדר העדיפויות העירוני. בהתאם לכך, הגדירה העירייה שישה מתחמים ברחבי העיר, שבהם תבוצע התחדשות העירונית באמצעות פינוי‑בינוי, ובהם מתחם גיורא. כדי שתהליכים חשובים וחיוניים אלה יקודמו, גיבש מינהל ההנדסה בעירייה מסמך מדיניות מותאם לכל מתחם, אשר יוצג בפני התושבים.

"במקרה הנדון, הוגשה לעירייה תוכנית החורגת מהזכויות המוקנות במסגרת התוכנית, וכן כוללת שינוי ייעוד השטח הציבורי המשמש כיום למתנ"ס, אך איננה מציעה מענה חלופי לצורכי הציבור הנובעים מתוספת יחידות הדיור. בקשת היזם תעלה לדיון בוועדה המשנה הקרובה בשבוע הבא, ורק לאחר שיינתנו מענים ופתרונות לכל הנדרש ולרווחתם של כלל התושבים בשכונה, תקודם התוכנית, בכפוף לשינויים ולבקשות שיועלו".