בתביעת פיצויי עבודה של מורה שלימדה בבית ספר "רמות" בהוד השרון ופוטרה עקב "התנכלות" ו"שיקולים לא עניינים" שנדונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מתחה השופטת אופירה דגן-טוכמכר ביקורת כללית על התערבות יתר של הורי תלמידים בשיקולי ניהול בית הספר. 

צילום המחשה: shutterstock

התובעת שלימדה בבית הספר בהוד השרון ובמקום נוסף בפתח תקוה תבעה את רשת מעיין החינוך התורני "בני יוסף" בעשרות אלפי שקלים על כך שפוטרה שלא כדין בשל שיקולים ל א עניינים ואף וטענה להתנכלות מצד הנהלת בית הספר. 

השופטת דגן-טוכמכר קיבלה את התביעה בחלקה ופסקה פיצויים בסך של כ-50 אלף שקלים זאת עבור עוגמת נפש. 

בפסק הדין מתחה השופטת ביקורת חריפה על הנהגות הורים באופן כללי וכתבה: "בשנים האחרונות אין זה דבר נדיר שהורי התלמידים בבתי הספר מגלים מעורבות פעילה בקבלת החלטות ביחס לפעילות בבית הספר. לא מן הנמנע להזכיר בהקשר זה כי את הביטוי "וועד הורים" החליף זה מכבר הביטוי "הנהגת הורים", על כל המשתמע מכך, ובית הספר נחשב לא אחת לא רק כמוסד חינוכי אלא כבית ספר "קהילתי".

"בצד היתרונות הגלומים בשיתוף ההורים והקהילה, לא אחת קורה כי מעורבות יתר של ההורים מקשה על ניהול בית הספר, והיא אף עלולה להוליד שורה של שיקולים שאינם בהכרח עניינים.

"זאת ועוד, בכל הנוגע למערכת יחסי העבודה שהמורה הוא צד לה, יש לזכור כי הורי התלמידים אינם המעסיק של המורה.

"אשר על כן, הגם שיש מקום לאפשר להורים להשמיע את קולם, ואף להביא בפני הנהלת בית הספר וגורמי הפיקוח את טענותיהם בעניין מורה כזה או אחר, הרי שלדידי בשיחות "בירור" אשר נוגעות להעסקתו של המורה (לרבות לצורך שקילת סיום העסקה או העברה מתפקיד) אין מקום לשתף הורים של תלמידים, בין אם מדובר בוועד הורים פורמלי, ומקל וחומר כאשר מדובר בהורה שאין לו כל מעמד ברור".