לרגל חג הפורים, והפעילות הנמרצת של "סבי", מרכז התעסוקה של קלי"ק (קהילה למען יזמות קשישים), הגענו לביקור במקום. בימים אלו עוסקים התושבים הוותיקים במרץ כדי לייצר ללא הפסקה משלוחי מנות (להזמנות משלוחי מנות, ניתן ליצור קשר 09-7464054) – והביקוש גדול.

הצעצועים של קלי"ק. עבודות יד משגעות במחיר סמלי | צילום: אריאל ימיני

"סבי", שמופעל בשיתוף עם עיריית הוד השרון, מנוהל על ידי מזל סבג, יזמית בנשמה, שהקימה את המקום לפני 15 שנה ביחד עם עדה לוי, מתנדבת בקלי"ק ומרכזת מועדון לשעבר, ולינדה מוסק, מנכ"לית עמותת קלי"ק. מאז המקום הפך להיות בית עבור כ-70 אזרחים ותיקים מגילי 62 ועד 90, שבזכותו נשארים במעגל התעסוקה.

נכון לעכשיו, המרכז שהתחיל בהוד השרון מפעיל כבר 5 שלוחות, שנפתחו בזכות תרומה של הקרן של אלי ודליה הורביץ והקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי, כשהוא מתעתד להגדיל את מספר האזרחים הוותיקים הכלולים במיזם.

"המטרה שלנו היא קודם כל לשפר את מצבם הכלכלי, ולתת להם סיבה לקום בבוקר ולהיות חלק מהחברה שבעיני זה הכי חשוב. אנחנו רואים מגמה שפחות קשישים נכנסים לבית אבות, ובעצם צריך להביא את כל השירותים אליהם הביתה. אז זה בעצם מה שאנחנו מנסים להתמקד בו", אומרת מוסק המנכ"לית.

עובדות בקלי"ק. חנות קטנה ומטריפה | צילום: אריאל ימיני

"מה שמשאיר אנשים בחיים זה הקשר החברתי"

אחד הדברים המיוחדים בעמותת קלי"ק היא העובדה שהיא מייצרת מכלול של תעסוקה לאנשים מבוגרים. כך למשל, פועלת חנות קלי"ק (דרך הים 1) על עבודות היד יוצאות הדופן הנמצאות בה. החנות בה עובדים קשישים עבור שכר היא חוויה מלבבת במיוחד עבור חובבי פיצ'יפקס. ניתן למצוא שם צעצועים מדהימים מתוצרת יד, ספרים מקוריים לילדים עשויים מלבד (מעשי ידיה של עדה לוי, ממייסדות הסניף הראשון), פריטים לבית ועוד אוצרות רבים, והכל במחירי רצפה.

אבל זה לא נגמר שם, האימפריה של קלי"ק חולשת בשלב הזה על מועדונים ייחודיים ברחבי העיר והארץ, ועוסקת בלימוד תחביבים לשעות הפנאי, תיאטרון, מועדון לניצולי שואה (קפה אירופה בשיתוף עם ליונס לב ארי), ועוד מיזמים רבים ושנים עבר תושבי העיר.

"אנחנו עושים כרגע מפגש טרנסאטלנטי מצולם בין אוסטרליה, ישראל וארצות הברית", מצביעה מוסק על הפרויקט המצולם אותו מקדמים בעמותה שניבט ממסך המחשב. המפגשים הווירטואליים שיזמו בעמותה, הובילו למצלמות שממוקמות בין השאר במועדונים, אך גם אצל קשישים המרותקים לביתם, ויכולים ליהנות ממפגש עם הקהילה, גם מבלי להיות נוכחים במקום.

מתוך אחד הספרים של עדה לוי | צילום: אריאל ימיני

"יש קשישים שסובלים מדעיכה פיזית או מוטורית או שגרים בבניינים ללא מעלית, וכשהם מזדקנים הם לא יכולים לצאת. יש להם מטפלים, אבל הם לא יכולים לצאת מהבית, והוא הופך להיות כמו בית סוהר עבורם", מסבירה מוסק, שניכר ששריר היזמות שלה עובד כל הזמן, ובגדול.

"אחד הדברים הכי נוראיים שאנחנו רואים זו הבדידות והניתוק מהחברה, ומה שמשאיר אנשים בחיים זה הקשר החברתי. יש לנו גם קבוצה וירטואלית עם עובדת סוציאלית שנפגשת פעם בשבוע עם קבוצה סגורה של קשישים כשהיא יושבת אצלם בבית ופותחת את המחשב. להם יש אופציה לפתוח את הטלוויזיה כמצלמה וככה הם משתתפים במפגש".

מאיפה הגיע הרעיון הזה?

"אני אוסטרלית ובזמנו ישבתי עם טלי שץ שעבדה אצלנו וחשבנו על רעיונות, איך למנוע את הבדידות. אמרתי לטלי 'אני באמת מבינה את תחושת הבדידות שלהם, כי אני בעצמי חשה את זה כל יום בלי המשפחה'. אבל מה שהקל עלי באופן משמעותי זה היה הסקייפ, הפייסטיים והוואטסאפ, שנתנו לי הרגשה שאני עדיין חיה איתם. ואז כשדיברנו אמרתי לה, אולי 'אולי נעשה משהו דומה לקשישים'. ב-2015 עשינו את הפיילוט הראשון עם חברה שתרמה לנו את המכשירים.

"אחרי זה גייסנו כסף מקרן באנגליה עבור טאבלטים לקשישים שמנותקי הבית. אבל לקח להם זמן לתפוס את הטאבלטים, אז גייסנו מתנדבים שידריכו על השימוש בטאבלטים, אבל לא היה לנו מספיק מתנדבים בשביל שיהיו בכל שעת פעילות", מפרטת מוסק את הקשיים.

לינדה מוסק (מימין) ועדה לוי. עבודת קודש | צילום: אריאל ימיני

"בסוף גיליתי חברת סטארט-אפ, שפיתחה מכשיר אנדוראיד שמתחבר לטלוויזיה ומאפשר שידורים ממנה, כדי להגשים את הפרויקט גייסנו כסף מאשל ג׳וינט, ביטוח הלאומי ומשרד הרווחה. היום יש לנו שידורים מ-8 מרכזים שונים, בין 2 ל-6 שידורים ביום ומגוון רחב של פעילויות (הרצאות, פעילויות, כושר), כשהמטרה זה שמ-8 בבוקר ועד 10 בלילה יהיו להם פעילויות".

אז בעצם יש פה מגוון רחב של פעילויות?

"כן, כמו שראית זו נישה אחת. הצרכים של אזרחים ותיקים היום מאוד שונים, כמו עדה שרק יצאה לפנסיה ואני, למשל, שאצא בעוד שנתיים, ואנחנו מאוד פעילות ואקטיביות. ויש את זה הזקנים מאוד, כמו אליעזר נחשון ז"ל שנפטר בגיל 102. הוא היה עסוק בכל יום, כל היום דרך העמותה שלנו. אז אנחנו מנסים לענות גם על הצרכים של הצעירים יותר וגם של הוותיקים.

"המפעל פה, למשל, מתאים עד לצעירים יותר, אבל יש פה אישה שעד גיל 90 עבדה וקיבלה משכורת מהמפעל עד שפרשה. זה היה מדהים. יש לנו אדם שהיה בדיכאון, והמפעל החייה אותו. עכשיו כשמנהלת המפעל לא נמצאת, הוא האחראי.

עוד מהחנות של קלי"ק. יש פה גם תיקים| צילום: אריאל ימיני

"כמו כן, אנחנו מפעילים את קלי״ק לוותיק בבית – פרויקט של שילוב מתנדבים בבתיהם של מרותקי בית, בתדירות של פעם בשבוע למשך שעה, שעה וחצי. הפעילות המשותפת בין המתנדב למרותק הבית מגוונת ויכולה להיות שיחה, עבודות יצירה, הקראת ספר/עיתון, מוסיקה וכל נושא שייבחר בהתאם לרצונות ותחומי העניין של הקשיש ויכולותיו של המתנדב".

יש לציין שהנהלת עמותת קלי"ק מורכבת מתושבי העיר בהתנדבות שקובעים את מדיניות העמותה ואחראים על ניהול התקין. חברי הנהלת קלי"ק הם דוד זהות (יו"ר), יניר פרבר, צביה משגד, דבי מלצר ועופרה רום. ועדת הביקורת מורכבת מאתי שמי וחווה שלזינגר.