הרחוב הראשי של כפר מל"ל ב-1920

הצילומים בפרויקט: אסף פרידמן, רפרודוקציה ועיבוד: איקי מימון, פוטו דינו

כפר מל"ל מציין 100 שנה להקמתו כמושב עובדים (1919). שבע שנים קודם לכן, ב-1912, הוקם כמושב פועלים ששמו "עין חי", אך ננטש על ידי תושביו. ב-2012, במלאת 100 למושב הפועלים, החל בכפר מל"ל פרויקט מצולם לתיעוד סיפורם של חברי המושב, שמגיע השנה לשיאו.

תחילה הוצגו צילומים היסטוריים של המושב על קירות המבנים הציבוריים באר המים, בית הראשונים, מזכירות המושב, המועדון, המוזיאון והבנק המקומי, ובנק עין חי, שפעל מ-1924 עד 1986.

חקלאות בשנותיו הראשונות של המושב

על אי-התנועה בדרך כפר מל"ל הוצבו כמה תמונות גדולות: תצלום משנת 1920 של שלושת בתי האבן הראשונים במושב שנועדו למשפחות, וצילום משנת 1921 של דרך עין חי, כפי שצילם אחד מצלמי התקופה הידועים, זולטן קלוגר.

בצמוד למבנה ההיסטורי של בנק עין חי הוצב תצלום ענק של שדרת הקזוארינות מ-1930 (העצים ניטעו ב-1922 ונכרתו ב-1994 לצורך הרחבת הכביש, למרות מחאתו של ח"כ דאז אריאל שרון, יליד המושב). במשק 14 מתנוססת תמונתם של הילד אריאל שרון ושל אחותו הבכורה דיתה (יהודית), בצד תיבת דואר שלתוכה שולשלו עיתוני "דבר". אגב, בנו של אריק, עומרי, עדיין חבר המושב ומשכיר את בית המשפחה.

אריק שרון ואימו ורה

חיים על הגדר

צילומים ארכיוניים רבים של משפחות המייסדים והוותיקים הוצמדו לגדרות בתיהם. על גדר ביתה של משפחת גרושקביץ נראית דבורה בחצר המשק, מפזרת פירורי לחם לתרנגולות וליונים, ברקע הלול, השובך והטאבון לאפיית לחם; בבית שכן תמונתה של ילדה מאכילה תרנגולות חופש בשנות ה-30; על גדר ביתה של משפחת גורביץ תמונתה של אם המשפחה גיסיה ולצדה עז; בבית משפחת קורקין מתנוססת תמונתה של ניבה כנערה צעירה, המככבת בפרסומת של קק"ל עם הקופסה הכחולה בידה, תחת הכותרת "הילדה מכפר מל"ל"; בבית סמוך תמונתו של שלמה אשכנזי נוהג בעגלה עם חמור ב-1930; בבית משפחת לוסטיגר נראה שלומיק, כיום בן 86, ליד טרקטור משנת 1920; גם עמישב קורקט מצולם ב-1950 על הטרקטור, "אהבת חייו";

חלקאות בימיו הראשונים של המושב

במשק 19, תמונתה של משפחת מרגלית. אחד הבנים נהרג במלחמת העצמאות והשני כתב את ספר היובל על המושב; בבית משפחת בוגין תמונתו של הסב נחום ליד סוס וכרכרה בצילום משנות ה-20; ליד בית משפחת דוידזון תמונתו של מוטי מלמוד, אחיה הבכור של שושנה, אוסף ביצים, ב-1950; ברחוב הזית 4, מצולמים חנה ושלמה פרץ עם ילדי האומנה שבטיפולם; ולא רחוק משם, בית משפחת קרופניק בעת בנייתו, עם מגן דוד גדול מתנוסס על גגו; בבתיהם של המשפחות זבאגין וזבידה מוצגים תצלומי הצריף המשפחתי משנות ה-20; על קיר ביתה של משפחת לוי מתנוסס צילום היסטורי של הלול המשפחתי, ובכניסה לבית משפחת גרודמן תצלום של הבית הישן ששימש ב-1942 מקום מפגש לראשי הפלמ"ח.

משפחת אביגדורוב. מיצאי האבטיחים | צילום: אסף פרידמן

"ההיסטוריון של הכפר"

בעל הבית, דב (דוביק) גרודמן (76), לשעבר טייס מסוקים בחיל האוויר וטייס ריסוס, הוא שיזם ומנהל את פרויקט הצילומים, אף שאינו שייך לאחת ממשפחות המייסדים (ב-1976 רכש את ביתה של משפחת מלצברג, שנבנה ב-1932).

"דוביק הוא ההיסטוריון של הכפר", אומר חבר המושב, גיורא אביגדורוב. "דוביק מקדיש את נשמתו לפרויקט התיעוד, זו עבודת קודש. כל הכבוד לו, אני מעריך את זה מאוד", אומר יו"ר האגודה החקלאית במושב, מנשה מלמוד (75).

גיסיה גורביץ' והעז

אביו, אריה מלמוד, עלה מרוסיה ב-1920, התגורר בחיפה, עבד בבניין, נישא לרבקה, והיה חלק מקבוצה שרכשה קרקעות באזור עמק זבולון. כשהתברר שהקרקע אינה מתאימה לחקלאות, קיבלו חברי הקבוצה קרקעות בכפר מל"ל ובירקונה. אריה ורבקה הגיעו לכפר מל"ל ב-1928. בתערוכת "הנשים החלוצות" שבמוזיאון המושב, נראית רבקה כשהיא משקה בלוקים לבנייה. בתמונה שעל גדר בית המשפחה נראה אריה עם ילדיו, שושנה בת ה-15 ומנשה בן ה-10. אף שכל בני המשפחה עסקו בחקלאות, נשלח מנשה לפנימייה הצבאית בחיפה, שם למד במחזור של אמנון ליפקין שחק ומתן וילנאי. אחר כך למד משפטים, עסק בתחום הביטוח וגם עבד במשק המשפחתי. ארבעת בניו סייעו בעבודות הלול. מגיל שש-שבע הם ידעו שאחרי שעות הלימודים קודם עובדים במשק, ורק אחרי כך מכינים שיעורי בית. כיום מנשה ממשיך לגדל אבוקדו ואגוזי מקדמיה, בשטחו, וחיטה בשטחי המושב המשותפים. "חקלאות זה חיידק, אתה לא יכול שלא לעסוק בה, גם כשהיא לא רווחית".

משפחת מלמוד. המשק לפני הכל | צילום: אסף פרידמן

אחד מבניו, מתכנן ערים, גר בחלקה ב' ומעבד אותה בעצמו. עוד בן מתגורר סמוך לבית ההורים, אך עובד בהייטק. שישה מתשעת נכדיו גרים בכפר מל"ל.

אחותו שושנה, כיום בת 80, עבדה אף היא במשק בילדותה ובנעוריה: חלבה פרות, אספה ביצים בלול. לאחר שנישאה לישראל דוידזון, רכשו השניים משק לא הרחק מבית הוריה, וגידלו פרחים ליצוא. צילום החממות לגידול גיפסניות מתנוסס על גדר הבית. מאז קריסת הענף הם מגדלים ירקות ומלפפונים. ארבעת בניהם עבדו במשק מילדותם ריססו, קטפו וארזו. בנם הבכור, אגרונום בהשכלתו, מגדל ירקות ופירות ליצוא. השני מתגורר בארצות הברית, השלישי בכפר יהושע, והבן הצעיר מתגורר בינתיים במושב השכן רמות השבים, ואמור להמשיך את המשק המשפחתי.

דוביק גרודמן | צילום: אסף פרידמן

לגדר ביתה של משפחת אביגדורוב הוצמדה תמונה שצולמה ב-1940, ובה נראים, ליד ערימת אבטיחים, הסבא מרדכי זילבר עם שותפו לפיתוח זן חדש של אבטיחים עם גרעינים לבנים. הזן הזה זכה לכינוי "אבטיחי מל"לי", והפך למותג.

זילברג עלה לארץ ב-1919 והיה ממייסדי כפר מל"ל, עם לול מטילות, שתי פרות ופרדס. הנכד, גיורא אביגדורוב (69), בנם של הדסה ונחמיה (ממובילי השיירות לירושלים במלחמת העצמאות), שירת כטייס קרב בחיל האוויר, ולאחר מכן חזר למושב. "סבא אמר לי: 'בוא תמשיך אותנו', ולא הייתה לי ברירה, כי לאחות אמי היו רק בנות".

עמישב קורקט והטרקטור, אהבת חייו, 1950

בעבר גידל גיורא פרחים ליצוא, ירקות ובוטנים, וכיום הוא מסתפק בלול למטילות. הוא מטיל ספק שילדיו ימשיכו את דרכו. "בני טייס ב'אל על' ולא נראה לי ששתי הבנות שלי יהיו חקלאיות. אולי בעלה של אחת הבנות, שהיה פעם קיבוצניק".

קרב הבכורה מול נהלל

"אנחנו מושב העובדים הראשון, לא נהלל", כך מפצירים תושבי כפר מל"ל. כפר מל"ל הוקם לראשונה ב-1912 כמושב פועלים, ונקרא אז "עין חי" (על שם הכפר הערבי אל חייא). המושב הוקם למען 12 פועלים שכירי יום שהועסקו על ידי האיכרים בפתח תקווה ובכפר סבא. ב-1914 שונה שם המושב לכפר מל"ל, על שם משה לייב לילינבלום, מראשי תנועת ההתיישבות חובבי ציון. ב-1916 נטשו הפועלים את אדמותיהם בעקבות קשיים כלכליים. ב-1919 חודשה ההתיישבות במקום, ו-18 מתיישבים הקימו את מושב העובדים, שהתבסס על משק מעורב, ופעל כקומונה עם קופה משותפת. ב-1921, מחשש שפורעים ערביים מתכננים לפשוט על המושב, פונו כל תושביו לפתח תקוה. עם תום הפרעות חזרו לכפר, ובנו צריף למטבח ולסוסים, ובהמשך שני בתים לשתי משפחות, ועוד 15 בתים לרווקים.

ליד הצרכנייה במושב

מתיישבי כפר מל"ל שלא השתייכו למפלגת "הפועל הצעיר", חיו במשך אותן השנים בתחושת תסכול ואפליה, וטענו שנשכחו מלב כל, וכי אף אחד אינו מתעניין בהם ודואג להם, בשל היותם בלתי מפלגתיים. מסיבה זו, ככל הנראה, לא הוכתר כפר מל"ל כמושב העובדים הראשון בארץ ישראל, ואיבד את התואר לנהלל, אף שהוקם שנתיים לפניו. בכפר מל"ל מסתובבים עד היום בתחושת החמצה וקיפוח של המיתוס הציוני.

בכפר מל"ל כיום כ-150 בתים, ובהם מתגוררים כ-300 תושבים. כשליש מהם חברי האגודה החקלאית (בעלים של 56 הנחלות) והשאר בני דור ההמשך ודיירים ששכרו בתים במושב.

שלושת בתי האבן הראשונים שנהרסו ב-1921