לפני כחצי שנה התקלקל מנגנון הפחים המוטמנים ברחוב בן גוריון בהוד השרון. העירייה הבטיחה לתקן אותו בתוך שלושה חודשים, אך עד היום הבעיה נותרה בעינה. "הזבל חוגג פה, פחי האשפה עולים על גדותיהם. העירייה לא רואה אותנו", זועמים התושבים.

אריאלה, תושבת הרחוב, גרה במתחם כמעט עשר שנים. "מדובר במתחם המיועד לפינוי-בינוי, הליך שנתקע כבר 15 שנה. מאז ומעולם, כל דיירי המתחם היו זורקים את הפסולת בפחים המוטמנים באדמה. בחודש אוגוסט קרתה תקלה במנגנון של ההטמנה והעירייה חסמה את הפחים. במקום זה הביאו שלושה פחי זבל רגילים. דיברנו עם העירייה, והם הבטיחו לנו שמדובר בעניין פעוט, שעליהם לערוך מכרז ולמצוא ספק חדש לפחי ההטמנה. זה קרה באוגוסט, ומאז כלום. אנחנו פונים לעירייה כל כמה ימים ומתחננים שיבואו לפנות את הזבל שעולה על גדותיו. הבלאגן פשוט חוגג".

החיים בזבל. רחוב בן גוריון | צילום: פרטי

למה הכוונה?

"מאז שהחליפו את הפח העירייה אינה מצליחה לעמוד בקצב של פינוי הזבל ברחוב. השקיות נשפכות על הרצפה, החתולים והעכברים מסתובבים בחצרות שלנו, ואת הסירחון אי אפשר לתאר במילים. כל זה מצטרף להזנחה שגם ככה קיימת במתחם שלנו, שבו גרים אנשים מבוגרים, ואוכלוסיות שאין להן כוחות לצעוק. נוח להתעלם מאתנו. אני מדברת כל הזמן עם מחלקת התברואה, אבל חוץ מלמרוח אותי לא נותנים לי תשובות ברורות". 

מיכל פולג, תושבת אחרת, מספרת: "הבטיחו לתקן את המנגנון תוך שלושה חודשים, אבל עברו שמונה חודשים ולא קרה כלום. הזבל מביא אתו חולדות, חתולים ועכברים, והעירייה ישנה. מתעלמים מאתנו, כי אנחנו לא שכונה של מיליונרים".

פולג מספרת, שבעיית הפחים היא רק סימפטום לתופעת ההזנחה במתחם: "אני אם לילד על הרצף האוטיסטי, ואנחנו גרים מול גן האם. הילד שלי נהנה מאוד מנדנדות. זה אחד הדברים היחידים שיכולים להרגיע אותו. לפני שנה נקרעה אחת הנדנדות. לקח להם שנה שלמה להחזיר את הנדנדה למקומה, וזה רק אחרי שהתקשרתי לעירייה מדי יום. סדר העדיפויות של העירייה שונה והמצב הזה בלתי-נסבל".

מעיריית הוד השרון נמסר: "הנושא מוכר ומטופל על ידי מחלקת התברואה. פינוי הפסולת מבוצע פעמיים ביום, במטרה לתת מענה מלא עד להחלפתו של פח טמון הקרקע, לאור העובדה כי מדובר בפח ישן מאוד שלאחר בדיקה התגלה כי לא ניתן לתקנו ויש להחליפו. החלפת הפח תבוצע בתקופה הקרובה