בעוד שבוע יסיימו 160 תלמידי בית הספר והמעון של עמותת "משיבת נפש" בהוד השרון את לימודיהם, ונכון לעכשיו, אינם יודעים באיזה מבנה ילמדו בשנה הבאה.

בחמש השנים האחרונות שכרה העמותה את בניין מועצת הפועלים הישן במגדיאל, הסמוך לבית ספר מוסינזון. הבניין נרכש בשעתו על ידי יזמי הנדל"ן, דני אהרון וטל בנימיני. אלה הודיעו לראשי העמותה לפני ארבעה חודשים, כי עליהם לפנות את המקום, מאחר שהוא עומד להיהרס לטובת בניית מבנה מגורים.

איינהורן במעון הילדים. עדיין ממתינים לתשובות | צילום: אסף פרידמן

עמותת "משיבת נפש" נוסדה לפני יותר מעשור, על ידי חוזרים בתשובה תושבי הוד השרון, שבחרו לא לעבור ליישובים חרדיים, אלא להמשיך לגור בעיר, לחנך בה את ילדיהם ולשמור על אורח חיים חרדי, תוך שהם ממשיכים לעסוק במקצועות שלהם. העמותה מפעילה במקום שני בתי ספר, עבור כ-100 תלמידים ותלמידות בכיתות א'-ח' (בנים ובנות בנפרד), ומעון לכ-60 תינוקות ופעוטות, גילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים.

"אנו משלמים דמי שכירות גבוהים מאוד, ואין לנו כל תמיכה מהעירייה, שאמורה לספק לנו שירותי חינוך כמו לכל ילדי העיר. אנחנו לא נתמכים גם על ידי משרד החינוך, שטרם הכריז עלינו כמוסד מוכר, בשל מיעוט התלמידים, אף שבשתיים מהכיתות הגענו למספר התלמידים המינימלי הנדרש", אומר מנהל מוסדות החינוך של העמותה, יהושע איינהורן.

"זה ארבעה חודשים אנו מנהלים מגעים עם העירייה, כולל פגישות עם ראש העירייה, אמיר כוכבי, עם סגן ראש העירייה, מאיר חלואני, וגם עם עוזר ראש העירייה, ועדיין ממתינים לתשובות. הם רוצים לעזור, אבל בפועל לא נעשה דבר. 40 יום לפני תחילת שנת הלימודים הבאה עדיין אין לנו מבנה חלופי".

חבר ועד ההורים ישראל הירש (24), קצין במילואים ומתמחה במשפטים, שבתו לומדת במעון, ושמונת ילדיהם של שלושת גיסיו לומדים בבתי הספר, אומר: "בשבע השנים האחרונות אני משלם עשרות אלפי שקלים בשנה. בלית ברירה, אירגנו אירוע להתרמת הורינו, סבינו ובני המשפחות שלנו מהמעגל הקרוב, כדי לגייס כסף למימון השכירות ותפעול בית הספר. עד כה לא הצלחנו לגייס תרומות ממקורות חיצוניים. הבעיות שלנו לא עניינו את ראש העירייה הקודם, חי אדיב. נפגשנו עם ראש העירייה הנוכחי, אמיר כוכבי. הוא התגלה כאדם פתוח ואכפתי, ואמר לנו שצריך לבדוק. עדיין, בין הפתיחות למעשים יש עוד דרך ארוכה.

"אנחנו מצויים בהליך לקבלת מספר מוסד, שנמשך כבר ארבע שנים. מספר מוסד חיוני לקבלת הכרה ותקציב ממשרד החינוך. המשרד מתנה את הכרתו במספר התלמידים, וגם בכך שהרשות המקומית תדרוש לתקצב אותנו. אם ראש העירייה ידרוש זאת, התהליך עשוי להסתיים בתוך כמה חודשים".

בינתיים נאלץ הירש לעזוב את כל עיסוקיו, ולהתרוצץ ברחבי העיר כדי לחפש מבנה חלופי מתאים. "יש כמה מבנים, אבל את רובם ידנו אינה משגת לממן. כל מבנה שנמצא, נצטרך בלוח זמנים קצר מאוד להתאימו לצורכי בית ספר ומעון. ברגע שנמצא, ההורים יפשילו שרוולים ויתחילו להזיז עניינים. בינתיים, חודש לפני, ואין לנו פתרון".

מעיריית הוד השרון נמסר בתגובה כי "מדובר במוסד חינוכי פרטי השוכר מבנה פרטי. העירייה פועלת באמצעות הכלים העומדים לרשותה על מנת לסייע ככל הניתן במציאת פתרון".