איתן טיקר. צילום: אסף פרידמן

למה דווקא הוד השרון?

"גדלתי כאן ואני אוהב מאוד את העיר. את הכפריות, את האנשים החמים ואת ההרגשה שזה כמו בית, וכשאתה נכנס להוד השרון אתה הכי מרגיש את זה. חוץ מזה, יש כאן שילוב של פעם: התמימות הישנה והטובה, לצד המאפיינים החדשים העכשוויים של עולם מפותח ומתקדם".

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?

"ויל סמית. הייתי שואל אותו מאיפה הוא מביא את האנרגיות ואת מוסר העבודה הגבוה, למרות כל ההצלחה שלו, ואת היכולת לשמור על רמת שאפתנות ואמביציה מטורפת".

מה המקום הסודי שלך בעיר?

"הפינה החמה אצל ההורים בגיל עמל. זה מזכיר לי את הילדות, זה המקום שגדלתי בו ושבעצם התחלתי לפתח שורשים לעיר ולעיסוקים שלי".

מה הכי גרוע כאן?

"לא רואה משהו גרוע, אבל מה שטעון שיפור זה העומסים בכבישים".

הדבר הכי משוגע שעשית בעיר?

"פעם היה יער בגיל עמל, והיינו עושים אומגות מעץ אחד לשני, בגובה 12 מטר".

מהו הוד-שרוני בעיניך?

"בית. משפחה. חום ואהבה בין אנשים. זאת עיר שאתה לא יכול ללכת שתי דקות על המדרכה בלי להרגיש שמכירים אותך ולומר 'שלום', וזה נותן הרגשה טובה מאוד".