לפני 30 שנה רותי גל מהוד השרון מצאה את עצמה במשבר באמצע החיים. היא הייתה אמא לשני ילדים קטנים, בדיוק התגרשה ולא הייתה לה עבודה.

רותי גל

היא עברה דרך ארוכה כדי לעמוד שוב על הרגליים. והיום, בגיל 62, כשהיא אמא לשלושה וסבתא לארבעה, מגדירה את עצמה מאושרת למרות ההתמודדות עם מחלת הסרטן, היא יזמה פרויקט קהילתי מרגש בשיתוף ויצ"ו הוד השרון: "בואי לקחת ארגז כלים", סדרת הרצאות מבעלות מקצוע שנותנות מידע וכלים להתמודד עם היומיום המתיש.

"לפני כ-30 שנה התגרשתי. אמא עם שני ילדים, בן 5 כבד שמיעה ובת שמונה. בלי עבודה, עם חובות בבנק, ואקס שלא שילם מזונות. מה שהיה חסר לי זה הדרכה וכלים", מספרת רותי גל, תושבת העיר, "הצלחתי להתמודד. היום צברתי הרבה ידע ואני יודעת שלעבור את מה שעברתי יכול להיות הרבה יותר פשוט. החלטתי שאני רוצה להקים פרויקט קהילתי התנדבותי.

"הפרויקט הוא סדרת הרצאות בתחומים שונים על ידי מומחים ומומחיות בכל מיני תחומים. למשל בענייני כלכלה ותקציב משפחתי, גידול ילדים ועוד. הכל בעלות סמלית של עשרה שקלים. ההיענות לשמחתי מדהימה, נשים רבות רוצות להרצות ועוד יותר נשים רוצות לבוא להשתתף. היום הגענו כבר להרצאה השמינית ששמה: "חרם, אלימות פיזית ומילולית בקרב ילדים ובני נוער בבית הספר וברשת" שתרצה אותה רוחה חרמוני סאבתי, פסיכולוגית קלינית וחינוכית. הנושא הזה כואב וחשוב לי מאוד באופן אישי". 

למה?

"יש לי שלושה ילדים, הצעיר היום בן 24, סטודנט להנדסת מדיה, גבוה רזה ספורטיבי, חכם אש, חוש הומור, ילד שתמיד ידע להסתדר בחיים. לפני שנה, רגע לפני שעזב את הארץ לטובת לימודים בשבדיה, הוא סיפר לי, שבמשך רוב שנות הלימודים שלו, הוא היה קורבן לאלימות. ילד נמוך ושמנמן, לא אהב ספורט, חכם יותר מרוב הילדים בכיתה, בעל תחומי עניין מגוונים. אאוטסיידר. ואני לא ידעתי. הוא לא שיתף ואני לא ראיתי. הילד שלי סבל מחרם ובריונות בבית הספר ברמה היומיומית. כשסיפר לי, הוא כבר היה מאחורי זה. אבל סיפר. וזה היה אחד הרגעים הקשים שהיו לי כאמא. איך לא ידעתי ? איך לא זיהיתי? איך לא הייתי שם בשבילו? הבנתי שזה יכול לקרות לכל אחד. לכן אני מזמינה הורים ללמוד ולהתמודד עם מקרים כאלה".

רותי גל

מדוע החלטת לעסוק בפרויקט הזה?

"היום אני אישה שמחה.חליתי בסרטן לפני שנתיים והסרטן הזה נתן לי הסתכלות חדשה על החיים וצורך לעשות משהו עבור אנשים אחרים. התחלתי להתנדב בויצו ובביגודית בהוד השרון, אני מתנדבת בסירי לידה. הילדים שלי כבר מסודרים בחיים ועכשיו יש לי את הזמן שלי. הסרטן עשה ממני בנאדם יותר טוב. חבל שהייתי צריכה לקבל סרטן בשביל זה, אבל אני מוציאה את הטוב מהמצב הזה. אני עושה טוב והיקום עושה לי טוב בחזרה. ככה באמת אני מרגישה. העשייה הזאת למען הקהילה נותנת לי משמעות יותר גדולה לחיים, יותר מכל מה שעסקתי בו בחיים שלי".

צילום: מסך

ההרצאה תתקיים ב-6 לדצמבר, בשעה 20:30, בבית ויצו הוד השרון, רחוב הרשות 6.