לפני קרוב ל-50 שנה, כשהייתי ילדה קטנה, לא היה לי צורך בדמי כיס. המקסימום שביקשתי היה לקנות פיצה במוצאי שבת או ארטיק בדרך חזרה מבית הספר.

כשבתי הבכורה הייתה בת שבע, אני זוכרת את המשא ומתן הראשון שניהלה איתי כשניסתה לקבל דמי כיס שיאפשרו לה לקנות דברים בעצמה.

הייתי אז סטודנטית לכלכלה ומנהל עסקים ומנהלת מתחילה, ואחרי ששמעתי את מיטב הטיעונים וחשבתי על הדברים, הגעתי למסקנה: עדיף שהילדה תתחיל ללמוד כבר מגיל צעיר איך מתנהלים עם תקציב, אחרת לא יהיה סוף לבקשות.

מאז הספקתי לשכלל את השיטות וללמוד עוד כמה דברים - מארבע הבנות שלי, מהורים אחרים וגם סתם מהחיים.

המחשה: shutterstock

אני שמחה לחלוק אתכם את המסקנה החד משמעית: חשוב, אפילו חשוב מאוד, לתת לילדים דמי כיס. וכמה שיותר מוקדם – יותר טוב.

למה בעצם? למה שלא נשאיר את השליטה אצלנו כדי שהם יצטרכו לבקש מאיתנו כל דבר, ובידינו תהיה האפשרות להסכים או לסרב?

מצד אחד זה נשמע כהחלטה "חינוכית" יותר, כי כך נוכל לוודא שהם לא יקנו דברים שטותיים או יבזבזו כסף על ממתקים.

אבל הבעיה היא שמדובר בהפסד של המון ערכים חשובים שניתן ללמד אותם באמצעות דמי הכיס.

אז קחו לכם קצת חומר למחשבה:

כדי שהילדים שלכם יהיו עצמאים ויפתחו מיומנויות פיננסיות חשובות כדאי לכם להתחיל לתת להם דמי כיס החל מגיל שש או שבע. זה יכול להיות 10-15 שקלים בשבוע, או 40-60 שקלים בחודש.

זה לא אמור להיות סכום גדול אלא רק כזה שיאפשר להם לקנות בעצמם דברים  ללא צורך באישורכם.

ברור שאפשר וכדאי לקבוע כללים מראש, מה אסור לקנות, אבל קחו בחשבון שהם ודאי יקנו שטויות, וזה הכי בסדר בעולם.

ככל שהילדים גדלים, הגדילו את הסכום מעט בכל שנה. זה מראה להם שאתם סומכים על שיקול דעתם ומבינים שהצרכים שלהם משתנים.

עודדו את הילדים להתאפק ולחסוך כסף כדי לקנות דבר גדול יותר. כאן התפקיד שלכם הרבה יותר גדול מכפי שנדמה.

אל תקנו להם כל מה שהם רוצים או מבקשים בקניון או בכל הזדמנות. חשוב שיישארו דברים שהם רוצים ולא מקבלים. 

הורים רבים נופלים במלכודת ריצוי הילדים ורק רוצים לשמח אותם כל הזמן. תמיד הם מוצאים דרך לשכנע את עצמם למה זה באמת מגיע להם: כי הם תלמידים טובים, כי הם מתמידים בחוג, כי הם עברו תקופה קשה "בגלל שלא היינו הרבה בבית" ועוד עוד. 

התוצאה היא שההורים קונים כל הזמן בלי הפסקה, והילדים לא מצליחים בכלל לחוות מחסור. אז איך הם ילמדו לחסוך עבור מטרה כלשהי, כששום דבר לא מרגיש חסר? 

קבעו עם הילדים מה לא נכלל בדמי הכיס. אני, למשל, קבעתי עם הבנות שמחיר כרטיס הסרט או משחק הבאולינג לא כלולים בדמי הכיס, אבל כל מה שמסביב, כמו הפופקורן, כן. הסיבה הייתה שלא רציתי להעמיד את הילדים בדילמה אם לבלות עם חברים או לא. 

ילדים מעל גיל 12 יכולים כבר לעשות בייביסיטר ולהגדיל את ההכנסה שלהם. עודדו אותם לעשות זאת. זה יפתח את העצמאות שלהם וגם יגדיל את התקציב הסגור, שאותו הם ילמדו לנהל. 

ודבר אחרון. כשיש מנגנון של דמי כיס, אפשר להשתמש בו כדי להטמיע עוד כמה ערכים חשובים.

אני עודדתי קריאה עם בונוסים לדמי כיס, או שיתוף פעולה פיננסי בין אחים לרכישת מחשב משפחתי חדש.

אם מנגנון תגמול עוזר להטמיע ערכים חשובים, אז למה לא להשתמש בו? 

עדנה קורן, אמא לארבע בנות, מנכ"לית אודם, חברה להכשרת עובדים ומנהלים, שעוסקת גם בהכשרה בעולם החינוך www.odem4u.co.il