בשנים האחרונות החלו לציין גם בישראל את שבוע האחות הבינלאומי, כדי להוקיר את עבודת האחיות והאחים.  שבוע האחות נועד בכדי לעצור ולומר "תודה" לאחיות ולאחים שמטפלים בנו במסירות.מועד זה נקבע משום שיום הולדתה של פלורנס נייטינגייל הוא ב-12.5.1820, והיא נחשבת למייסדת מקצוע הסיעוד המודרני.

פלורנס נייטינגייל האמינה כי להיות אחות משמעו לתת טיפול לאדם בצורה הוליסטית,תוך התייחסות לפן הגופני, הרגשי והנפשי. היא אמרה: "הבה נלמד להעריך את לימודנו, לא מפני שהם הופכים אותנו לחכמים או נעלים על אחרים, אלא משום שהם מאפשרים לנו להגיש עזרה ולהיות מועילים יותר לכלל בני האדם".

מאז ועד היום אנו רואים את תרומתם של האחיות והאחים במרפאות הקהילה ובטיפות החלב, וכיצד במרוצת השנים תפקידם עבר שינויים רבים וכיום הוא מתפתח לאופקים חדשים ומתמקד בהובלה, ניהול טיפול, ייעוץ, ליווי ותמיכה במהלך כל שלבי החיים.

אותם אחיות ואחים הם הראשונים המחזיקים בתינוקנו הרך לאחר הלידה, הם גם מסייעים לנו ומדריכים אותנו איך לטפל בתינוק ומאותה הנקודה, ולאורך חיינו וחיי בני משפחתנו, האחיות והאחים מקדמים את בריאות האוכלוסייה, הן בשגרה וביומיום, והן בעתות חולי.

שבוע האחות הבינלאומי בכללית. צילום: דוברות כללית מחוז שרון שומרון

ביום האחות מוקירים תודה ב'כללית' מחוז שרון - שומרון למי שמקדם את הבריאות שלנו, של ילדינו והורינו.

  • במחוז עובדות 504 אחיות ו 29 אחים.
  • האחות הוותיקה ביותר במחוז החלה את עבודתה בשנת 1974.
  • במחוז יש שבע אחיות מומחיות שקיבלו הכרה של משרד הבריאות, ועוד שתי אחיות בתהליך לקבלת תואר אחות מומחית.
  • בסקרי המחוז מקבלות האחיות של 'כללית' ציון של 92 בזכות היחס שלהן למטופלים.

 ץ

"להיות אחות זו שליחות"

לכבוד שבוע האחות הבינלאומי, בחרנו להביא לפניכם שלושה סיפורים שמייצגים אחיות רבות, המדברות על הבחירה במקצוע מתוך מקום של שליחות ומסירות. במחוז שרון שומרון של כללית התברכו באחיות וגם באחים מסורים למטופלים שלהם באופן יוצא דופן, בכוונה לקדם בריאות ולתת טיפול כולל ברגע הנכון ובצורה המקצועית ביותר.

פטריסיה צימרמן, מנהלת הסיעוד במחוז שרון שומרון של כללית, גרה בנתניה ברמת פולג, אמא לבת אחת ושלושה בנים. פטריסיה עלתה לישראל מצרפתבשנת 1984 ומיד החלה ללמוד בבית הספר לאחיות באיכילוב. יש לה שני תארי MA , בסיעוד ובמנהל מערכות בריאות. בתזה שלה לקבלת תואר שני באוניברסיטת תל אביב, ערכה פטריסיה מחקר בנושא של דיכאון אחרי לידה והובילה לאורך זמן את התחום הזה בשירותי בריאות כללית. על פעילותה בתחום זה קיבלה פרס של שם רות רון,לאור תרומתה הרבה למדינה.

בשנת 2016, קיבלה אישור כאחות מומחית בתחום מדיניות ומינהל בסיעוד והיא בין הראשונות בישראל שמקבלות את התואר אחות מומחית ממשרד הבריאות. פטריסיה לוקחת חלק בוועדה של משרד הבריאות להכרה באחות מומחית בקהילה.

היא מספרת: "בחרתי להיות אחות עוד בגיל 18 בצרפת. עבדתי בקיץ בבית חולים קטן, שם הכרתי את פעילות האחות והבנתי שזה הכי מתאים לי. כשעליתי לישראל התקבלתי לבית הספר לרפואה, אך החלטתי לדבוק בהחלטה שלי להיות אחות. במהלך הקריירה שלי עברתי בין תפקידים וחוויתי המון. להיות אחות זה אומנם מקצוע אחד, אבל יש בו גיוון רב ואין סוף אפשרויות. בשבילי להיות אחות זה לראות את המטופל במרכז וזה נכון גם כאחות במרפאה וגם כמנהלת הסיעוד במחוז".

פטריסיה צימרמן, מנהלת סיעוד מחוזית. צילום: דוברות כללית מחוז שרון שומרון

רוחמה לפידות, אחות טיפול מכוון - תוכנית ייחודית הנבחנת בכללית במסגרת הקהילה בשיתוף מכון גרטנר ומיועדת למטופלים עם מספר מחלות כרוניות, מתמודדת במהלך עבודתה עם אתגרים מורכבים. ההתמחות שלה היא בטיפול מותאם למטופל. 

היא מספרת: "כאחות טיפול מכוון יש לי הזדמנות להיות חלק ממחקר ולעסוק בסיעוד במיטבו באופן יזום מתוכנן ואוטונומי. עם הכלים המקצועיים שבידי אני פוגשת את המטופל, עושה הערכה כוללנית של צרכיו, מגבשת תוכנית טיפול יחד עם הרופא המטפל ומלווה אתו תוך ניטור פרואקטיבי, מעקב רציף ובזמינות גבוהה. אני פונה לגורמים מקצועיים נדרשים, כולל מקסום משאבי הקהילה ותיאום בין שותפי תפקיד.  הטיפול המכוון מאפשר להדריך, להעצים את המטופל  בהתאם ליכולותיו ולסייע לו לניהול אורח חיים בריא עם מחלותיו. את חנה (שם בדוי) הכרתי כשהזמנתי אותה להצטרף לתוכנית טיפול מכוון. חנה בת  70, פנסיונרית, עבדה כמנהלת חשבונות בחברה גדולה, נשואה, אימא ל-4 וסבתא ל-12 נכדים. באבחנות היה רשום לחץ דם גבוה, דיכאון וחרדה. כשנה לאחר הצטרפותה של חנה לתוכנית, היא הפסיקה טיפול ללחץ דם, נכנסה לדיכאון קשה, הייתה לפני אשפוז פסיכיאטרי. היא הגיעה אלי למפגשים שבועיים כולל שיחות טלפון ובהסכמתה שיתפנו ונעזרנו בבני המשפחה, ערבנו  גורמי טיפול בקהילה ובבריאות הנפש. בזכות הקשר ההדוק, הליווי הצמוד ויחס האמון בינינו, חנה התמידה בטיפול התרופתי, מצבה השתפר ולחץ הדם חזר להיות תקין, כעבור כחודשיים מהשינוי בטיפול התרופתי כשחנה הגיע אלי, היא אמרה לי:" ללא הליווי הצמוד שלך אני בטוחה שהייתי מגיעה לאשפוז ויותר גרוע הייתי מנסה להתאבד. הייתי כלכך נואשת ובודדה בתוך החור השחור של הדיכאון. חיכיתי למפגשים איתך כמו לנקודת אור בעלטה. אני חשה סיפוק וגאווה להיות אחות טיפול מכוון. עבורי זה המהות של להיות אחות, לתת את הטיפול המדויק והמתאים, בזמן הנכון ובמקום הנכון".

רוחמה לפידות. צילום: דוברות כללית מחוז שרון שומרון

אריקה רוזנשטוק, מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון שומרון של כללית,  עובדת בכללית מאז סיום בית ספר לסיעוד בשנת 2014. אריקה בוגרת מסלול הסבת אקדמאים לסיעוד  ובעלת תואר ראשון ושני במדעי החיים. נשואה ואם ל-3 ילדים.

היא מספרת: "אחד השיאים בקריירת הסיעוד שלי עד כה היה לזכות בפרס ליצירתיות בסיעוד על שם פרופ' רבקה (בקי) ברגמן. פרופ' ברגמן הייתה מחלוצות הסיעוד בישראל, בין מקימי החוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב וכלת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.  בכל שנה מוענק פרס מטעם החוג לסיעוד באוניברסיטת תל אביב לאח או אחות, על עבודה יצירתית בתחום הסיעוד למען צוותים או מטופלים.  זכיתי בפרס על הובלה בתהליכי מיצוב ומיתוג אחיות טיפות חלב, ויצירת כלים חדשים להדרכת הורים, ביניהם "כן לערסל, לא לטלטל, תינוק מתו"ק" (מגע, תנועה וקולות) ו"מחסנים במחשבה תחילה". כאשר הממונה שלי, פטריסיה צימרמן, עדכנה אותי שאני מועמדת לפרס, הייתי המומה. אני? יצירתית? לעולם לא חשבתי את עצמי כאדם יצירתי. רמת הציור שלי מזכירה את הרמה של רוב בני החמש שמגיעים לטיפת חלב לבדיקת התפתחות, אני מעדיפה לא לרקוד בציבור והשירה שלי שמורה למקלחת. נכון, עשיתי פרויקטים שונים ויצרתי דברים  שלא היו קודם, אך לא קישרתי בין העשייה ליצירתיות. "כן לערסל, לא לטלטל\תינוק מתו"ק" נולד למשל בעקבות מחשבות על הקשיים בתחילת ההורות. בראשי יכולתי לראות את ההורים המתוסכלים שאינם מצליחים להרגיע תינוק בוכה ואת התסכול שעלול להחמיר עד לתוצאת הרת אסון – טלטול התינוק. חשבתי לעצמי, וזה לפני עידן הסמארטפון, על ערימות חוברות הדרכה עם מידע נפלא שנותנים להורים. בעיקר מתאים לקרוא אותם כשהתינוק ישן ורגוע. מצד שני, חשבתי על דבר שרואים כל הזמן – המגנטים שעל המקרר. כך נולד המגנט –חיבור בין טיפים ממוקדים להרגעת התינוק לדבר זמין ובולט בבית. בהמשך זה הורחב לפלייר וקלף שחולקו לכל היולדות בכללית בחוברת "בוקר טוב עולם". מהזכייה בפרס למדתי שיצירתיות אינה רק באומנות אלא גם בדברים היומיומיים: הרגעת תינוק, או הסבר להורים על תהליך מתן החיסונים, העצמה ויצירת תהליכים. עבורי זו גאווה להיות אחות טיפת חלב ולהוביל את התחום הזה במחוז שרון שומרון של כללית".

אריקה רוזנשטוק בעת זכייתה בפרס. צילום: דוברות כללית מחוז שרון שומרון