עיריית הוד השרון אישררה באחרונה הקצאת קרקע לצורך הקמת בית עלמין אזרחי בעיר, אחרי מאבק ממושך להקמתו שנמשך 18 שנה, מאז שאושר בשנת 1996 החוק לקבורה אזרחית. אז פנתה חברת המועצה לשעבר ומובילת עמותת "מנוחה נכונה הוד השרון", ברכת קלימשטיין לוי, לסגן ראש העירייה דאז משה ארז, והוא הפנה אותה למועצה הדתית, ומעבר לכך לא הראה נכונות להמשיך לפעול בעניין. 

בסמוך לבית העלמין הדתי. מיקום בית העלמין האזרחי | צילום: אסף פרידמן

"התחלתי מאבק די ארוך מול ראש העירייה הקודם והנוכחי (עזרא בנימיני וחי אדיב), במטרה ליישם את החוק ולהקים בית קברות אזרחי בעיר, בצד בית הקברות הדתי", אומרת קלימשטיין לוי השבוע. "זה דרש שנים רבות, כי היה צורך בתוכנית בניין עיר. לפני 14 שנים, בתקופה שבה כיהנתי כחברת מועצת עיר, יזמתי את התוכנית הזאת, וכעבור כשלוש שנים היא אושרה. מאז הנושא לא התקדם ולא הוקצה שטח, כל זאת בזמן שהעירייה ממשיכה להוסיף שטחים למועצה הדתית לקבורה, אף על פי שכבר הייתה תוכנית מאושרת. 

"אחרי הרבה לחצים, גם במינהל וגם במשרד לשירותי הדת ובעירייה, ולאחר שהעירייה פירסמה בחטף מודעה שבה נכתב, כי היא מקצה קרקע למועצה הדתית, אף שהקבורה האזרחית היתה צריכה לקבל את אותו השטח, עתרנו לבית משפט, והומלץ לעירייה להגיע אתנו לפשרה. השופטת היתה ברורה מאוד והיום, בשעה טובה, אנחנו נמצאים בשלבים האחרונים של המכרז. הביצוע צפוי לשנת 2019, ואז אמור להתפרסם מכרז ולהיבחר הקבלן המבצע".

באחרונה, הועברה הקרקע מרשות המקרקעין לידי העירייה, וחודש הליך הקצאת הקרקע, על שטח של 850 מ"ר במתחם בית העלמין נווה הדר בעיר.

מדוע נדרשו לעירייה כל כך הרבה שנים?

"מדובר בפוליטיקה בלבד. המועצה הדתית העדיפה שלא תהיה לה תחרות, יש הרבה חברי מועצה שאינם מעוניינים בקבורה אזרחית, ולכן לא הסכימו לקדם את זה. היה ראש עירייה שהנושא לא היה בראש מעייניו, ומסיבות פוליטיות לא רצו בעירייה לריב עם הסיעות הדתיות. זה לא המקום היחיד שבו זה קורה, וזה מצב מקומם וכואב מאוד, שעד שאזרח קם ופונה לבתי משפט ועושה מהומות, שום דבר לא קורה. לשמחתי הרבה, כמו שנעשה בהרצליה ביוזמתה של יעל גרמן, בסופו של דבר גם כאן הרשות המקומית לא רק מיישמת את החוק, אלא גם מממנת".

עו"ד אורן וינברג, אשר ליווה את קלימשטיין לאורך התהליך המשפטי, מוסיף: "זה 15 שנה פועלת עמותת 'מנוחה נכונה הוד השרון', אשר הוקמה בשנת 2003, בהובלתה של קלימשטיין לוי, על בסיס התנדבותי ובלי תמיכה ציבורית כלשהי. זאת, כדי להבטיח שגם לתושבי הוד השרון תהיה הזכות לקבורה אזרחית, ושהחוק משנת 1996 יתורגם למעשים. על פי התב"ע שאושרה, צריך היה לקום בית עלמין אזרחי מכובד וראוי על שטח של כמה דונמים, אלא שעיריית הוד השרון מתעקשת להגביל את ההקצאה לחלק קטן ביותר, מגבלה שלצערנו טרם הוסרה.

העמותה עמדה על כך שגם הליך ההקצאה שכן נעשה, בוצע לא כשורה, ונאלצנו לעתור לבית המשפט המחוזי. הצלחת העתירה היא אבן דרך נוספת בהנגשת שירותי קבורה אזרחית לטובתם של תושבי העיר, וקידום הסובלנות והפתיחות המאפיינים עיר שאוכלוסייתה משכילה ודינאמית. יש להשלים את הפיתוח ואת ההקצאה של כל שטח בית העלמין האזרחי לעמותה שעוסקת בקבורה אזרחית, שוויונית ומכבדת כל אדם באשר הוא אדם. אנו מקווים שבית העלמין השוויוני של הוד השרון יחנך ויתחיל לפעול מוקדם ככל האפשר".

על החלטת העירייה לבנות את המקום, אומרת קלימשטיין לוי: "זה נדיר מאוד, שהעירייה עצמה היא זאת שבונה ומממנת את בית העלמין, מכיוון שזו השקעה גדולה מאוד בתשתיות ובמבנה הקבורה. אני אמשיך לעקוב אחרי העירייה שאכן ייושם החוק, ואף אזרח שיבחר להיקבר בבית העלמין האזרחי לא יצטרך לשלם שקל אחד. בנוסף, אמשיך לעקוב, שלא רק שהבנייה תתבצע כמתוכנן, אלא גם שהטיפול במקום ייעשה כנדרש, ושאזרחים יוכלו לקבור את יקיריהם משיקולים של אמונה, ולא משיקולים אחרים. אני מקווה שהנושא יקודם גם ברשויות אחרות, ללא צרוך במאבקים נוספים".

מעיריית הוד השרון נמסר: "עיריית הוד השרון יזמה את הרחבת בית העלמין בנווה הדר והיא מהראשונות בארץ שמקימה בית עלמין אזרחי בעלות מלאה של הרשות המקומית, מתוך כוונה למוסרו, לאחר בנייתו, לתפעול שוטף של גוף עצמאי, בהתאם לנוהל הקצאת קרקע. ההליכים בעניין זה מתקיימים כבר כמה שנים. אכן היה עיכוב בלוח הזמנים, עקב עתירה מיותרת של עמותת מנוחה נכונה, ואולם העמותה הבינה שהעירייה פועלת כדי לאפשר קבורה אזרחית מוקדם ככל האפשר, ועל כן הסירה את התנגדותה. בכך נסללה הדרך לעירייה להמשיך במאמץ להרחבת בית העלמין לטובת כלל תושבי העיר".